חידוש בשנתיים וחצי האחרונות

 https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2026/05/blog-post_7.html

 https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2026/04/blog-post_19.html

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2026/03/blog-post_17.html

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2026/01/blog-post_12.html

Monday, January 12, 2026

כיצד ליצור חיוב על חפץ -- רוח הבונה את המקום הגאולתי עם הזהות החדשה

רוח הבונה את המקום הגאולתי עם הזהות החדשה

סיפור יציאת מצרים מסופרת מבחוץ, אבל רק נשמעת מבפנים

לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י ה׳ -- שם הויה

....

וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃

משה רבנו משתדל לספר על קב״ה, שם הוויה, ובני ישראל אין להם רוח חדשה לשמוע, עד שהם חלק מהסיפור, שומעים את הסיפור מהמצרים

וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם

ישיעהו נ׳ י׳

מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א ה׳ שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר ׀ הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֙גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם ה׳ וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹ-הָיו׃ {ס}    

סולם - בלק ר״ז

אלא ההוא דצלי וכו': ומשיב, אלא אותו המתפלל תפלות בכל יום הוא שומע בקול ההוא שקורא לו הקב"ה, ומשתבח בו ואמר, שהוא עבדו ודאי, והיינו שומע בקול, באיזה קול. בקול ההוא שנקרא עבדו. כי שבח עליון הוא, שיצא עליו קול שהוא עבדו. ועוד שקול נשמע בכל אלו הרקיעים, שהוא עבד המלך הקדוש. וזה הוא, שומע בקול עבדו.

מזמור מ״ט

כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃

...

אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּי־יִ֝רְבֶּ֗ה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃

כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹֽא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ׃

כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃

תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃

...

שני מפגשים לאחרונה, אחת הייתה קבוצה של הורים שכולים בבני דוד שסיפרו על הבן שלהם, מידותיו וגבורתו, סיפורים מרשימים עם הדים חזקים לסיפורים על בננו יוסף מלאכי הי״ד.  עוד מפגש היה לנו עם קבוצה של תלמידים מבית ספר יסודי אגרון, כיתה ח׳ נדמה לי, הם באו ללמוד על סיפורו של יוסף מלאכי הי״ד, באיזהו שלב שרו את השיר ׳אור חדש׳ שנכתב על ידי אשר ובוצע על ידי אביגיל יודין, אשר ואנחנו ישבנו ביחד עם התלמידים ושרנו ביחד.

אין מה לעשות המפגש השני הייתה יותר עוצמתי בשבילי, נראה לי שהסיפור הגדול משתקף על ידי תלמידים, דור הבא, שמספר לנו את סיפורנו, ושר לנו את השיר...

-=-=-

מנחות דף מ -- כיצד ליצור חיוב על חפץ

משה ואהרן -- וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל  - ציווי על חפץ - או אדם?

מעניין שקשה לי לתאר כיצד אדם מתהפך לאדם חדש ונשאר אם הציווי, כלומר האדם הראשון בזהות הנמוכה מקבל צווי ואז הוא מצטרף עם הציווי מקבל רוח חדשה מתעלה למקום גבוהה יותר, אבל מה קרה לציווי הראשון, בזהות החדשה אין את הציווי שהייתה.... 

אפשר שהציווי פורח באוויר ולא נתקשר לאדם, כמו שתי המצוות עשה הראשונות של הרמב״ם - הוא הציווי שנצטוונו.  ואז יוצא שהשאלה כיצד ציווי מתקשר לחפץ היא לא השאלה, אלא הפוך כיצד הציווי מתקשר לאדם היא השאלה.

שמואל א׳ י׳

וְצָלְחָ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ ר֣וּחַ ה׳ וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר׃

ולבסוף שואל מאבד את הרוח...ורוח רעה נכנס בו.

וכן כאשר דוד המלך מבקשר - מזמור נ״א

אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל־תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי:

יסודי התורה ז׳ א׳

מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם. ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד. אדם שהוא ממולא בכל המדות האלו שלם בגופו כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקב"ה כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו. מיד רוח הקודש שורה עליו. ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר:

-=-=-

במנחות דף מא-מב הסוגיות של ציצית תכלת תפילין מזוזה מסתיימות, בסוף תפילין מחיי, ציצית ומזוזה מגינים, חובת בגד, ציווי של חפץ נשמע פחות חזק.

ואז המשנה מדברת על מנחה, נסך כחלק מאכילת זבח ובנפרד

ואולי אכילת מזבח שלא כמילוי רצון הבעלים, אלא לעצמו, קדושת העלאה, היא מבטא שוב את הרעיון של ציווי חפץ, המזבח מצווה, אש תמיד תוקד בו

מנחה ונסך בפרשת שלח,  יש משהו גאולתי, כניסה לארץ בקורבנות אלו,  אם בהמה מחברת את הפרטים של החי, מנחה ונסך הם הצומח, הם מחבקים את הקרקע לאדם.

-=-=-=-=

הגאולה מתחילה כפעולה חילונית, לא משום ירידה לצורך עליה, אשלגי, צורך לבנות כלי וכן הלאה, אלא

הזהות שלי לפני הגאולה היא תמיד במקום נמוך יותר, ולכן יחסית לגאולה בוודאי אני בזהות חילונית

אם אני משקר לעצמי ומניח את המבוקש, שאני בזהות גאולתית עוד לפני שמשכתי רוח חדש בקרבי, רוח הבונה את המקום הגאולתי עם הזהות החדשה, אינני יכול למשוך את הרוח, בסוד כלי ריקן אינו מחזיק

Tuesday, March 17, 2026

בהקדמה לויקרא

אני מבין קצת יותר טוב את התנועה מקורבנוות (victimhood) להנני.  קורבנות לשיטתם תהליך של הקרבה של הזהות שלי, אני מזהה את עצמי עם הבהמה ושוחט אותה.  או אפשר אני מבטל את עצמי מול הגדולה והתפארת של הקודש (אולי קורבן שלמים או תודה).  באמירת הנני אני מחזק את זהות האישי שלי, ומשם אני מחפש את המציאות מחוץ לזהות שלי.

אפשר לשיטתם להסביר שאני פוגש את המציאות האין סופית של הקדושה ומשם בורח ממנה מתוך יראה, שיטת הרב יוסף דב סולוביציק ברמב״ם בהלכות יסודי התורה מצוות אהבה ויראת ה׳ וגם דומה ביחס הפוך לשיטת הרב אשלג בפירושו ׳ברח דודי׳ כאשר הבריחה הופכת לברכה.

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2026/03/blog-post_11.html

Wednesday, March 11, 2026

מה לעשות

בס״ד

רבים שאולים מה לעשות, כעת, כאשר חיל האוויר עובד כל כך קשה, והאיום קיים אבל לא קיומי.

קודם אציין שלא ראוי להזכיר עוונות בשעת סכנה, כי השטן מקטרג בשעת הסכנה. לשיטתי הזכרת עונות האישיות מביא אדם לעולם הפרטי שלו, וכבר איננו יושב בתוך עמו.  וזה פירוש יפה שלי על דברי הפלא יועץ סימן ל״א אשר מביא סמך מהדין של ׳מי האיש ירא הלבב׳, מי האיש אשר בשעת מלחמה חושב על עצמו, היחיד הפרטי, וחושב על מה שהוא עשה, הוא כבר איננו מחובר לעם בשעת מלחמה, הוא כבר לא יכול לבוא -- הוא כבר חזר הביתה.

נחזור לשאלתו, אז כך, כבר שאלו את השאלה הזאת והקב״ה פסק:
לֹ֥א לָכֶ֖ם לְהִלָּחֵ֣ם בָּזֹ֑את הִתְיַצְּב֣וּ עִמְד֡וּ וּרְא֣וּ אֶת־יְשׁוּעַת֩ ה׳ עִמָּכֶ֜ם יְהוּדָ֣ה וִירוּשָׁלִַ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ וְאַל־תֵּחַ֔תּוּ מָחָר֙ צְא֣וּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַה׳ עִמָּכֶֽם:

נשמע מוכר, דומה מאוד לאמירת משה:
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת ה׳ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיֹּ֑ום כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ הַיֹּ֔ום לֹ֥א תֹסִ֛יפוּ לִרְאֹתָ֥ם עֹ֖וד עַד־עֹולָֽם:

[הרמב״ן כבר כותב עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ הִיא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה לְדוֹרוֹת - והוא מפרש על פי המכילתא בכיוון שאסור לרצות לרדת למצרים...קצת מוזר - הרי מהפסוק נראה מצוות עשה...]

לשיטתנו, השאלה הפרטית הייתה, מה עלי לעשות, האם תפילה ,תשובה וצדקה מעבירים את רועה הגזרה? והתשובה היא לא, אנחנו במעמד לאומי, התייצבו. 

התייצבו.  אותה מילה מופיע אצל המלך יהושפט, מלך, מלך שבמשפט יעמיד ארץ, מלך המכיר מעמד לאומי, שהקים שופטים, מלך שמבין פירוש הדרשה - א-להים ניצב בעדת א-ל, כוח המלוכה ניצב ועומד ללא דינים, מצפה לישועת ה׳.  ציפית לישועה, פעלת למענה, ראיתי אותה.

ומה עשה יהושפט:

וַיִּקֹּ֧ד יְהוֹשָׁפָ֛ט אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וְכׇל־יְהוּדָ֞ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם נָֽפְלוּ֙ לִפְנֵ֣י ה׳ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת לַה׳׃
וַיָּקֻ֧מוּ הַלְוִיִּ֛ם מִן־בְּנֵ֥י הַקְּהָתִ֖ים וּמִן־בְּנֵ֣י הַקׇּרְחִ֑ים לְהַלֵּ֗ל לַֽה׳ אֱ-לֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל לְמָֽעְלָה׃

האם אמרו אבינו מלכנו חטאנו לפניך? לא! האם למדו יותר תורה? לא!

הם ליווי את ההלוים, בהלל בקול גדול!!  וכך גם אנחנו, נחזה ונראה את ישועת ה׳ ונשיר בקול גדול הללוי-ה

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2026/01/blog-post_27.html

Tuesday, January 27, 2026

דברים פשוטים

יש רצון לחפש משמעות, ואפשר לראות בסיפור התנכ״י שלנו הרבה משמעות.  אבל אין זו עושה את החיים דתיים, מלאי אמונה.

החיפוש להתחבר לקב״ה, משום סיבות אלו ואחרות, אינו מתגשם בחיבור לסיפור משמעותי, יש הרבה מעשים וחיים מלאי משמעות ללא קב״ה.

השלב שבו הסיפור מהווה גילוי של קב״ה בעולם עושה אותה תנכ״י, כמו שכתבתי שם.

החידוש הוא שאני יכול ללמד כל אחד כיצד לחוות קב״ה בחיים שלהם, כמו שאני יכול ללמד כל אחד כיצד לחוות את הוויות אביי ורבא, ולהרגיש את התיאור של הרב סולוביציק.

כאשר אני מספר את החוויה של הפרד״ס בכפר עזה, אנשים נכנסים איתי לפרד״ס.

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2026/01/blog-post_12.html

Monday, January 12, 2026

כיצד ליצור חיוב על חפץ -- רוח הבונה את המקום הגאולתי עם הזהות החדשה

רוח הבונה את המקום הגאולתי עם הזהות החדשה

סיפור יציאת מצרים מסופרת מבחוץ, אבל רק נשמעת מבפנים

לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י ה׳ -- שם הויה

....

וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃

משה רבנו משתדל לספר על קב״ה, שם הוויה, ובני ישראל אין להם רוח חדשה לשמוע, עד שהם חלק מהסיפור, שומעים את הסיפור מהמצרים

וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם

ישיעהו נ׳ י׳

מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א ה׳ שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר ׀ הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֙גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם ה׳ וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹ-הָיו׃ {ס}    

סולם - בלק ר״ז

אלא ההוא דצלי וכו': ומשיב, אלא אותו המתפלל תפלות בכל יום הוא שומע בקול ההוא שקורא לו הקב"ה, ומשתבח בו ואמר, שהוא עבדו ודאי, והיינו שומע בקול, באיזה קול. בקול ההוא שנקרא עבדו. כי שבח עליון הוא, שיצא עליו קול שהוא עבדו. ועוד שקול נשמע בכל אלו הרקיעים, שהוא עבד המלך הקדוש. וזה הוא, שומע בקול עבדו.

מזמור מ״ט

כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃

...

אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּי־יִ֝רְבֶּ֗ה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃

כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹֽא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ׃

כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃

תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃

...

שני מפגשים לאחרונה, אחת הייתה קבוצה של הורים שכולים בבני דוד שסיפרו על הבן שלהם, מידותיו וגבורתו, סיפורים מרשימים עם הדים חזקים לסיפורים על בננו יוסף מלאכי הי״ד.  עוד מפגש היה לנו עם קבוצה של תלמידים מבית ספר יסודי אגרון, כיתה ח׳ נדמה לי, הם באו ללמוד על סיפורו של יוסף מלאכי הי״ד, באיזהו שלב שרו את השיר ׳אור חדש׳ שנכתב על ידי אשר ובוצע על ידי אביגיל יודין, אשר ואנחנו ישבנו ביחד עם התלמידים ושרנו ביחד.

אין מה לעשות המפגש השני הייתה יותר עוצמתי בשבילי, נראה לי שהסיפור הגדול משתקף על ידי תלמידים, דור הבא, שמספר לנו את סיפורנו, ושר לנו את השיר...

-=-=-

מנחות דף מ -- כיצד ליצור חיוב על חפץ

משה ואהרן -- וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל  - ציווי על חפץ - או אדם?

מעניין שקשה לי לתאר כיצד אדם מתהפך לאדם חדש ונשאר אם הציווי, כלומר האדם הראשון בזהות הנמוכה מקבל צווי ואז הוא מצטרף עם הציווי מקבל רוח חדשה מתעלה למקום גבוהה יותר, אבל מה קרה לציווי הראשון, בזהות החדשה אין את הציווי שהייתה.... 

אפשר שהציווי פורח באוויר ולא נתקשר לאדם, כמו שתי המצוות עשה הראשונות של הרמב״ם - הוא הציווי שנצטוונו.  ואז יוצא שהשאלה כיצד ציווי מתקשר לחפץ היא לא השאלה, אלא הפוך כיצד הציווי מתקשר לאדם היא השאלה.

ולבסוף שואל מאבד את הרוח...ורוח רעה נכנס בו.

מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם. ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד. אדם שהוא ממולא בכל המדות האלו שלם בגופו כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקב"ה כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו. מיד רוח הקודש שורה עליו. ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר:

-=-=-

במנחות דף מא-מב הסוגיות של ציצית תכלת תפילין מזוזה מסתיימות, בסוף תפילין מחיי, ציצית ומזוזה מגינים, חובת בגד, ציווי של חפץ נשמע פחות חזק.

ואז המשנה מדברת על מנחה, נסך כחלק מאכילת זבח ובנפרד

ואולי אכילת מזבח שלא כמילוי רצון הבעלים, אלא לעצמו, קדושת העלאה, היא מבטא שוב את הרעיון של ציווי חפץ, המזבח מצווה, אש תמיד תוקד בו

מנחה ונסך בפרשת שלח,  יש משהו גאולתי, כניסה לארץ בקורבנות אלו,  אם בהמה מחברת את הפרטים של החי, מנחה ונסך הם הצומח, הם מחבקים את הקרקע לאדם.

-=-=-=-=

הגאולה מתחילה כפעולה חילונית, לא משום ירידה לצורך עליה, אשלגי, צורך לבנות כלי וכן הלאה, אלא

הזהות שלי לפני הגאולה היא תמיד במקום נמוך יותר, ולכן יחסית לגאולה בוודאי אני בזהות חילונית

אם אני משקר לעצמי ומניח את המבוקש, שאני בזהות גאולתית עוד לפני שמשכתי רוח חדש בקרבי, רוח הבונה את המקום הגאולתי עם הזהות החדשה, אינני יכול למשוך את הרוח, בסוד כלי ריקן אינו מחזיק

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2026/01/blog-post_11.html

Saturday, January 3, 2026

בין מצוות עשה של קידוש השם לאזהרה של חילול השם

יוסף וחבריו יצאו להילחם באהבת השם, ואנחנו מחוייבים לספר ולפרסם את סיפורם ולקדש את השם ברבים כמאמר הרמב״ם, ״אנחנו מצווים לפרסם האמונה ... ולהיות פרסום היחוד בזה יעד השם על ידי ישעיה שלא תשלם חרפת ישראל בזה המעמד ושיראו בהם בחורים בעת ההיא הקשה לא יפחידם המות ״

בספר דניאל פרק ג׳ נראה שחנניה מישאל ועזריה עשו מעשה, הם הפילו את עצמם לתוך הכבשן, שהרי השומרים נשרפו עוד לפני שהם נכנסו לאש.  ועוד הם עשו מעשה שדברו לפניכן למלך וסרבו בפה.

 השווה בין מצוות עשה של קידוש השם לאזהרה של חילול השם

נראה שקידוש השם כללי מאוד, עולמי

ואילו חילול מופיע בכמה רמות

ונראה פשוט הבדל בין לפועל לעשות מעשה, חייבת להיות כללי, המעשה היא כללית

ואילו באזהרה הפעולה היא בלאו, אבל אין הפעולה מייצרת את החילול אלא התודעה של הסביבה

כלומר חייל הנלחם אינו בגדר קום ועשה של קידוש השם, וכן הנרצח חלילה ללא פעולה אינה בגדר קידוש השם, רק הנרצח ללא פעולה שדרשת ממנה פעולה היא בגדר אזהרת חילול השם

ואילו קידוש השם מצריך פעולה

מצוות עשה, ט׳

היא שצונו לקדש את שמו 

מצוות לא תעשה, ס״ג

שהזהירנו מחלול השם והוא הפך קדוש השם 

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2026/01/blog-post_3.html

Saturday, January 3, 2026

ערך המביא לידי רוח או מקום המביא לידי כבוד

 בשיח עם הרב אליעזר קשתיאל, עלה שיטתו שהערך מקדים אץ הרצון שמקדם את הפעולה, אני מעריך את האמת, אני לא משקר, וזה נותן לי כוח לא לשקר וזה גובר על הרצונות שלי ושל אחרים שאני אשקר

לשיטתי, קודם נבנה מקום, זהות המייצר חובת כבוד ואז פעולה, לכן כאשר אני במקום המחייב כבוד לאמת אני לא משקר

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2025/11/blog-post.html

Monday, November 17, 2025

סיכום - ביאת כולם

יש בעיה להגדיר ׳ביאת כולם׳, הרמב״ם מביא את זה בצורה קצת מעורפלת בהלכות תרומה.  אבל מה זה ׳כולם׳?  השאלה הזו נשאלה בעבר והתשובה בעייתית משני כיוונים.  הראשון הערבוב שרב חיים עושה בין הלכות שמיטה ויובל להלכות תרומה, ואז גם בין ׳על יושביה עליה׳ לבין ׳ביאת כולם׳, מזה צומח עוד שני בעיות, הרי אנחנו רואים בעיניים את הביאה השלישית, והרמב״ם פוסק שבביאה השלישית תהיה ׳ביאת כולם׳, אבל לא ראינו שבאו כולם.  הביאה השניה היא שהאחרונים משתדלים לפתור את הבעיה הראשונה על ידי הגדרת ׳כולם׳ -- ולא מתייחסים ל׳ביאה׳ כמרכיב חיוני, כלומר אם נגדיר ׳כולם׳ כרוב, אז אפשר לראות כיצד באיזשהו שלב היהודים בארץ ישראל יהיו רוב, ורק צריכים להמתין, אולי לעודד עליה.  לטעמי הכיוון הזה הוא הפך ההלכה.

ביאת כולם היא תופעה נקודתית בזמן, יום לפני בני ישראל היו מעבר לירדן, יום אחרי כולם היו בצד המערבי של הירדן (מעניין כולם למעט אלו שלא).  בהינתן המציאות הנוכחית שבו כל יהודי (בהגדרה רחבה) יכול לבוא מתי שירצה אין כעת דרך טובה להגדיר נקודה בזמן של ביאת כולם.  לכן נראה לי ביום ביטול חוק השבות תהיה נקודה בזמן, שאפשר להגיד שכולם כאן, אין עוד שיבואו מתי שירצו.