מנודה אני לך וכו':
אמר אביי
מודה ר''ע לענין מלקות שאינו לוקה דאם כן ניתני ר' עקיבא מחמיר
[אולי האמירה היא שקיימת מערכת של נידוי בית דין, ואין דרך ליחיד להתחבר אליה, צריך כוח החברה? רק שבסוף דף ז׳ אומרים שתלמיד חכם אכן מנדה את עצמו לבד...האם תלמיד חכם הוא מחובר לחברה?]
אמר רב פפא
בנדינא מינך דכולי עלמא לא פליגי דאסורמשמתנא מינך לכולי עלמא שריבמאי פליגיבמנודה אני לךדרבי עקיבא סבר לישנא דנידויא הואורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא
ופליגא דרב חסדא
דההוא גברא דאמר משמתנא בנכסיה דבריה דרב ירמיה בר אבאאתא לקמיה דרב חסדא א''ל לית דחש לה להא דרבי עקיבא קסבר במשמתנא פליגי
אמר רבי אילא אמר רב
נדהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניונדהו שלא בפניו מתירין לו בין בפניו בין שלא בפניו
אמר רב חנין אמר רב
השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו ואם לא נידהו הוא עצמו יהא בנידוישכל מקום שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויהועניות כמיתה שנאמר {שמות ד-יט} כי מתו כל האנשים
ותניא כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני
אמר רבי אבא
הוה קאימנא קמיה דרב הונא שמעה להך איתתא דאפקה הזכרת השם לבטלה שמתהושרא לה לאלתר באפה ש''מ תלתש''מ השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותווש''מ נידהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניווש''מ אין בין נידוי להפרה ולא כלום
א''ר גידל אמר רב
תלמיד חכם מנדה לעצמו ומיפר לעצמופשיטא מהו דתימא אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין קמ''ל
[זה נראה סותר את האמירה הראשונה שלי - תלמיד חכם שונה?]
היכי דמי כי הא דמר זוטרא חסידא כי מחייב בר בי רב שמתא
משמית נפשיה ברישא והדר משמת בר בי רב
וכי עייל לביתיה שרי לנפשיה והדר שרי ליה
(דף ח - א)
ואמר רב גידל א''ר
מנין שנשבעין לקיים את המצוהשנאמר {תהילים קיט-קו} נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקךוהלא מושבע ועומד מהר סיני הואאלא הא קמ''ל דשרי ליה לאיניש לזרוזי נפשיה
ואמר רב גידל אמר רב
האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלהי ישראל
והלא מושבע ועומד הוא ואין שבועה חלה על שבועהמאי קמ''ל דאפי' זרוזי בעלמא
היינו דרב גידל קמייתא
הא קמ''ל כיון דאי בעי פטר נפשיה בקרית שמע שחרית וערבית משום הכי חייל שבועה עליה
א''ר גידל א''ר
האומר לחבירו נשכים ונשנה פרק זהעליו להשכים שנאמר {יחזקאל ג-כב} ויאמר אלי (בן אדם) קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד
[הקשר בין לימוד, תלמיד חכם, ונדר, לא ברור לי]
אמר רב יוסף
נידוהו בחלום צריך י' בני אדם להתיר לו והואדתנו הלכתא אבל מתנו ולא תנו לאואי ליכא דתנו הלכתא אפילו מתנו ולא תנוואי ליכא ליזיל וליתב אפרשת דרכים ויהיב שלמא לבי י' עד דמקלעי ליה עשרה דגמרי הלכתא
[צריך תלמיד חכם - אולי מהמשך משום שתלמיד חכם נזהר מלהוציא שם שמים מפיו]
א''ל רבינא לרב אשי
ידע מאן שמתיה מהו דלישרי ליה
אמר ליה
לשמותיה שויוה שליח למישרי ליה לא שויוה שליח
אמר ליה רב אחא לרב אשי
שמתיה ושרו ליה בחלמיה מאי
א''ל
כשם שאי אפשר לבר בלא תבןכך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים
דף ח - ב
רבינא הוה לה נדרא לדביתהו אתא לקמיה דרב אשי א''ל
בעל מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו
א''ל
אי מכנפין אין אי לא לא
ש''מ תלת
ש''מ בעל נעשה שליח לחרטת אשתווש''מ לא שרי למישרי נדרא באתרא דרביהוש''מ כי מכנפין שפיר דמי ושמתא אפי' באתרא דרביה ויחיד מומחה שרי שמתא
א''ר שמעון בר זביד א''ר יצחק בר טבלא א''ר חייא אריכא דבי ר' אחא א''ר זירא א''ר אלעזר א''ר חנינא א''ר מיאשה משמיה דרבי יהודה בר אילעאי
מאי דכתיב {מלאכי ג-כ} וזרחה לכם יראי שמי (שמש צדקה וגו')אלו בני אדם שהן יראין להוציא שם שמים לבטלה
שמש צדקה ומרפא
אמר אביי
ש''מ חרגא דיומא מסי
ופליגא דר''ש בן לקיש דאמר
אין גיהנם לעולם הבאאלא הקב''ה מוציא חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בהשנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו'
ולא עוד אלא שמתעדנין בהשנאמר {מלאכי ג-כ} ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק והרשעים נידונין בהשנא' {מלאכי ג-יט} הנה יום בא בוער כתנור וגו':
[יש באזכרת שם ה׳ ניסוי לגשם את הרוח, אבל לגשם דבר שלא ניתן לגישום, ולכן זה עומד בניגוד גמור לנדר (אע״פ שזה נראה דומה, הזכרת שם ה׳ גם נראה כמו נדר, מזרז את האדם, מחשיב את הדיבור)
ואולי זה הבעיה בנידוי, משמתנא מינך, יש ניסוי לגשם את היהדות, מי הוא יהודי, ומי שמנודה לא יהודי, וכפי ששמעתי מהרב ררפפורט לאחרונה, אין לנו דרך לענות על השאלה מי הוא יהודי
I just finished reading 'the many lives of stephen leeds, Brandon Sanderson' this idea came from there
]
