כאשר יש אוסף פרטים, אפשר לחפש את שורשם בשני אופנים ובכך ליצור או כלל או ריבוי.
כלל בנוי על ידי יצור הפשטה, המחנה המשותף לאוסף הפרטים. הפשטה זו היא ה'כלל' במובן הזה של כלל מול ריבוי, במובן של אב טיפוס ותולדות (וראה http://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.co.il/2015/04/blog-post_86.html)
בכלל הבנוי מאוסף פרטים אין הרבה אינפורמציה בכלל. הפרטים עדיין קיימים ונשענים במידה על שורשם הנמצא בכלל. אבל אין הכלל מוסיף ערך לפרטים, אלא מייצג רעיון המשותף לפרטים.
בריבוי, ההתכללות בורא דבר חדש. אוסף הפרטים מתכללים לתוך הריבוי, הכלל החדש הוא יותר מאוסף הפרטים. ויש מקום לכל פרט להוסיף אינפורמציה לכלל. כלל רווי אינפורמציה נשען על השוני בין הפרטים ולא המשותף ביניהם (וכמו שכתבתי http://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.co.il/2015/06/blog-post_18.html, וגם הדוגמא:
[וגם פה אפשר להגדיר שני סוגי ביטול והתכללות לרב קוק, אחד כנר שמתחבר לעוד נראה ובורא אבוקה (...) השני היא ביטול של הפרט בתוך הכלל כאשר הפרטים שונים, והפרט יצא מהכלל ללמד על הכלל כולו. נראה לי להגדיר את הביטול הראשון כביטול פשוט, ולא מורכבת, כל פרט דומה, וההתכללות בורא דבר חדש, אבל דבר ללא הרבה אינפורמציה. ואילו הביטול השני היא ביטול מורכב, שכל פרט שונה, ודווקא השוני מחזק את הכלל. הפרט היוצא מלמד על הכלל כולו.])
בכלל הרווי אינפורמציה מושג 'שורש' הוא שונה.
בכלל הדליל אינפורמציה הכלל הוא השורש של הפרטים, וכל פרט משתתף בשורש זה, כלומר בתחילה אפשר להגדיר שורש, רעיון בסיס, ומתוכו להגדיל עץ, התהוות השורש במרחב משותף, וענפים שונים לכל פרט. אפשר לדבר על תהליך בזמן, של צמיחה, שהשורש גדל ומתחלק לפרטים. מתחילים בנקדות זמן ראשונה, שבו יש שיווין, וגדלים עם הזמן לענפים שונים.
לעומת זה, בריבוי, הכלל הוא שורש הפרטים בצורה הפוכה. כל פרט שונה, ודווקא השוני מזין את הפרט. אבל גם העתיד משפיע. אין תהליך בזמן של צמיחה חד כיוונית. אלא שפרטים מעצמם ומעצמאותם גדלים, וכאשר הם מתכללים, יש בריאה חדשה. והבריאה החדשה יש לה אנרגיה חדשה שחוזרת ומזינה את הפרטים. כלומר כל פרט ניזון משני מקורות, מקור פרטי שאינו משותף עם שאר הפרטים, ומקור כללי המשותף. אבל המקור הפרטי אינו משותף משום שהיא תחילת התהליך, אלא משום שהיא תוצר של התהליך.
השורש של הפרטים בריבוי הינו הכלל, אבל לא במובן הקודם, אלא שורש המזין, ונותן כוח לפרט הוא גם מהכלל, אבל הוא גם מהפרט עצמו.
