בתחילת הפרשה יוסף מספר חלום, ואינו נותן פתרון לחלומו, אלא אחיו ואביו מפרשים את החלום, והם נותנים ביטוי מילולי לחלום. בסוף הפרשה יוסף מגלה לנו שכל פתרון תלוי ב'אלוקים'.
לשיטתי הכוונה היא שפתרון יש בה הוויה אלוקית (רברבין) בדעת בן טוב לרע, כמאמר ה' בגן עדן. כל פתרון היא אמירה שיפוטית, כמו למידה מונחת, האמירה מתייגת ומסווגת את החלום.
אבל קיימת גם למידה בלתי מונחית, בתחילת הפרשה הסיפור המתפתח בתוככי יוסף, זה מתחיל עם אמירה 'ויאמר אליהם שמעו נא החלום…' אבל יוסף מתקדם לסיפור 'ויספר אתו לאחיו, ויאמר…', והסיפור מתגלגל, 'ויספר אל אביו ואחיו', בלי אמירה! כלומר יוסף מפתח מערכת, מודל, הבנוי מיותר ממקרה אחד, שתי מקרים המחוברים בזמן (הגדרת סיפור).
וזה מסביר את הפסוק:
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹקים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:
יוסף מבקש שיספרו לו את החלום לא שיאמרו או יגידו לו את החלום. שהרי אם יגידו, ויבטאו את החלום במילים הם יהיו כמו אלוקים, יודעי טוב ורע, וכבר אין מקום לפתרון של יוסף. ושר המשקים מקשיב מדייק, והוא מספר ליוסף, רק שר האופים אינו כן, הוא אומר ליוסף את חלומו. ולשר המשקים יוסף 'אומר לו', ואילו לשר האופים 'ויען יוסף', יוסף עונה. שר האופים כבר גזר על עצמו את פתרון החלום, אין מה ליוסף להוסיף אלא לענות.
תחילת פרשת וישב:
{ה} וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ:
{ו} וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי:
{ז} וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה
וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה
וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי:
{ח} וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו
הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ
וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:
{ט} וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר
וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר
הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד
וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי:
{י} וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו
וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו
וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ
הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה:
{יא} וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר
רש"י:
...ויעקב נתכוון להוציא הדבר מלב בניו, שלא יקנאוהו, ...
{יא} שמר את הדבר. היה ממתין ומצפה מתי יבוא,...
מסכת שבועות דף ג' ע"א
פתח בשבועות ומפרש ידיעות הטומאה איידי דזוטרין מילייהו, פסיק שרי להו
והדר תני שבועות דנפישן מילייהו
והדר תני שבועות דנפישן מילייהו
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נה, עמוד ב (מתורגם לעברית)
מנין ש"כל החלומות הולכים אחר הפה"? האם מקרא הוא?
כן, וכרבי אליעזר. שאמר רבי אליעזר: "מנין שכל החלומות הולכים אחר הפה?,
שנאמר: "ויהי כאשר פתר לנו כן היה" (בראשית מ"א, י"ג).
סוף פרשת וישב
{ח} וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹקים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:
{ט} וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי:
{י} וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים:
{יא} וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה:
{יב} וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם:
...
{טז} וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי:
{יז} וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי:
{יח} וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם:
(https://agadastories.org.il/node/189)
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נו, עמוד א.
בַּר הֲדָיָא פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה.
מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְטוֹבָה,
וּמִי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְרָעָה.
אַבַּיֵּי וְרָבָא רָאוּ חֲלוֹם,
אַבַּיֵּי נָתַן לוֹ זוּז,
רָבָא לֹא נָתַן לוֹ.
אָמְרוּ לוֹ: הִקְרִיאוּנוּ בַּחֲלוֹם "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (דברים כח, לא).
לְרָבָא אָמַר: תַּפְסִיד סְחוֹרָתְךָ וְלֹא תּוּכַל לֶאֱכֹל מֵעֹצֶב לִבֶּךָ;
לְאַבַּיֵּי אָמַר: תַּרְוִיחַ סְחוֹרָתְךָ וְלֹא תּוּכַל לֶאֱכֹל מִשִּׂמְחַת לִבֶּךָ.
.
.
.
הָיָה הוֹלֵךְ עִמּוֹ בִּסְפִינָה.
אָמַר: אָדָם שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ נֵס ויינצל מן הסכנה מָה לִי עִמּוֹ?
וְעַד שֶׁהוּא עוֹלֶה מִן הַסְּפִינָה נָפַל סֵפֶר מִמֶּנּוּ,
מְצָאוֹ רָבָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ: כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה.
אָמַר: רָשָׁע, בְּךָ הַדָּבָר תָּלוּי וְצִעַרְתַּנִי כָּל כָּךְ!
הַכֹּל אֲנִי מוֹחֵל לְךָ, חוּץ מִבִּתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא.
https://he.wikipedia.org/wiki/למידת_מכונה
למידת מכונה
הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארתור סמואל הגדיר את למידת המכונה בשנת 1959 כ - "תחום מחקר המאפשר למחשבים את היכולת ללמוד מבלי להיות מתוכנתים באופן ספציפי". [1] טום מ. מיטשל סיפק הגדרה פורמלית יותר: "תוכנית מחשב תיקרא לומדת מניסיון E ביחס למחלקת משימות T ומדד ביצועים P, במידה והביצועים של משימות ב- T, בהתאם למדד P, משתפרים עם הניסיון E".
סוגי למידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהוג לחלק את אלגוריתמי למידת המכונה למספר סוגים:
- למידה מונחית (supervised learning). כל דוגמה מגיעה ביחד עם תווית סיווג. מטרת האלגוריתם היא לחזות את הסיווג של דוגמאות חדשות שאותן לא פגש בתהליך הלמידה. אימון של רשת עצבית מלאכותית ("רשת נוירונים") מסתמך על אלגוריתמים מסוג זה.
- למידה בלתי מונחית (unsupervised learning). מטרת האלגוריתמים היא למצוא ייצוג פשוט וקל להבנה של אוסף הנתונים. שיטות נפוצות מסוג זה הן חלוקה לצברים (clustering), והטלה ליריעות ממד נמוך כגון Principle component analysis.
- למידת חיזוק (reinforcement learning). אלגוריתם הלמידה מקבל משוב חלקי על ביצועיו (רק לאחר סיום ביצוע המטלה) ועליו להסיק אילו מהחלטותיו הביאו להצלחה/כישלון.
