סיכום, עמדה

רציתי לענות על שאלה פשוטה, מה היא ׳כוונה ראשונה׳ ומה היא ׳כוונה שניה׳?  מה קורה כאשר הכוונה השניה בלתי אפשרי, האם אין מקום לכוונה הראשונה?

מקובל בסביבה שלי לפרש את הרמב״ם כך:  הסיבה וטעם מצות קורבנות הוא כי, הקב״ה מאוד מאוד לא רוצה שנעבוד ע״ז, ועבדנו ע״ז, וקשה לא לעבוד ע״ז, ולכן יש מצות קורבנות שהם דומים לע״ז אבל הם קיבלו מעמד של עבודת קודש.

לשיטתי זה טעות ביסודה, היסוד המוטעה נראה לי מופיע גם בשיטתם של אנשי תנ״ך בהרצוג.

היסוד המוטעה היא עירבוב בין מערכות, (דרגות או עולמות).  יש דרגות איכותיות [מקומות].  כאשר פרטים מתכללים, הכלל הוא איכותי שונה מהפרטים.  קל לדמיין את זה כספירלה, עולה.  פרטים מתכללים בדרגה א׳, ואז הכללים עצמם נראים כפרטים בדרגה ב׳, והם מתכללים וכן הלאה. למשל, חייל הוא פרט, ומתכלל עם חבריו לצוות, וצוות הוא פרט ומתכלל עם חבריו לכיתה וכן והלאה. או עוד משל אות היא פרט, מתכלל למילה, מילה למשפט וכן הלאה. 

אין דרך להשוות בין איכות האות, לאיכות המילה.  שני עולמות שונות ואין מדד שווה.

׳שפה׳ היא כלי (במובן המופשט של המילים) שמתארת כיצד הפרטים מתכללים.

׳כוונה שניה׳ של הרמב״ם היא ׳שפה׳

[בדרך אגב יצא פירוש יפה לביטוי, דיברה תורה בלשון בני אדם, שאותות של השפה הם אותות המובנות לאדם, לשון בני אדם]

אולי זה עיקר החידוש שלי.  צריך להתקדם שלב שלב, קודם כל צריך להפריד מערכות, וכאשר קופצים למשמעות ישר, המרחק בין הצורה לבין הפירוש שלה גדולה. זה עיקר הרעיון שהעברתי בבר אילן, לזה יש את הפרסנטציה שלי, והבלוג השני.

 http://heavenisforheaven.blogspot.co.il

ונראה שפה יש מאמר בנושא:

Complexity and the Emergence of Physical Properties
Miguel Angel Fuentes 1,2,3     Full-Text PDF

האמירה הבסיסית של המאמר היא שיש מעבר פזה המגדירה את ניתוק בין דרגות ועולמות.  אבל המאמר אינו מרחיב הרבה בנושא. 

ונראה לי שהמאמר שלי בנירול קומיוטאשון נותנת תמונה יותר עמוקה לנושא של סקלה ודרגות שונות. 

היופי בעבודה שלי אז היא האמירה הכבר לא פשוטה שפעולה של חיבור בין שני פרטים שהיא לעצמה מאוד מצומצמת ופעולת בדרגה נמוכה יש לה השפע על הכלל עם וכאשר הבחירה של הפרטים מושפע מצורך הכלל. 

ובנוסף האמירה שהמערכת לבדה בוחרת את הסקלה הדרגה של נקודת המבט בזה שהיא פועלת כך.