עבודת המקדש בזמן הזה
--
ויקרא י״ז
וַיְדַבֵּ֥ר ה׳ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל
וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵיהֶ֑ם זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה׳ לֵאמֹֽר׃
אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔לאֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שׁ֥וֹר אוֹ־כֶ֛שֶׂב אוֹ־עֵ֖זבַּֽמַּחֲנֶ֑ה א֚וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁחַ֔ט מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒לְהַקְרִ֤יב קרְבָּן֙ לַֽה׳ לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן ה׳דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְוְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃
----
לְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽת־זִבְחֵיהֶם֮ אֲשֶׁ֣ר הֵ֣ם זֹבְחִים֮ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒וֶֽהֱבִיאֻ֣ם לַֽה׳ אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵ֑ןוְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽה׳ אוֹתָֽם׃וְזָרַ֨ק הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַדָּם֙ עַל־מִזְבַּ֣ח ה׳ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑דוְהִקְטִ֣יר הַחֵ֔לֶב לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַה׳׃וְלֹא־יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת־זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶ֑םחֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה־זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃
----
וַאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר
אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן־הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּתוֹכָ֑םאֲשֶׁר־יַעֲלֶ֥ה עֹלָ֖ה אוֹ־זָֽבַח׃וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לֹ֣א יְבִיאֶ֔נּוּלַעֲשׂ֥וֹת אֹת֖וֹ לַה׳וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מֵעַמָּֽיו׃
----
וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כּל־דָּ֑ם
וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֙פֶשׁ֙ הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
---
כִּ֣י נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֮ בַּדָּ֣ם הִוא֒
וַאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם
כִּֽי־הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר׃
עַל־כֵּ֤ן אָמַ֙רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כּל־נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא־תֹ֣אכַל דָּ֑ם
וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶ֖ם לֹא־יֹ֥אכַל דָּֽם׃
----
וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם
אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ־ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּעָפָֽר׃
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒
וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ
כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
וְכל־נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֤ל נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה בָּאֶזְרָ֖ח וּבַגֵּ֑ר
וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃
וְאִם֙ לֹ֣א יְכַבֵּ֔ס וּבְשָׂר֖וֹ לֹ֣א יִרְחָ֑ץ וְנָשָׂ֖א עֲונֽוֹ׃
{פ}
דברים י״א...פרשת ראה
וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ ה׳ אֱלֹקיךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ
וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃
הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֙רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י
הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה׃
כִּ֤י אַתֶּם֙ עֹבְרִ֣ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ
אֲשֶׁר־ה׳ אֱלֹקיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם
וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ׃
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשׂ֔וֹת אֵ֥ת כּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים
אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
י״ב
אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ
אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן ה׳ אֱלֹקי אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כּל־הַיָּמִ֔ים
אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם
עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם
וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן
וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃
לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַה׳ אֱלֹקיכֶֽם׃
כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר ה׳ אֱלֹֽקיכֶם֙ מִכּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם
לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה׃
וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם
וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃
וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ ה׳ אֱלֹֽקיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ ה׳ אֱלֹקיךָ׃
לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיּ֑וֹם אִ֖ישׁ כּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃
כִּ֥י לֹא־בָאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־ה׳ אֱלֹקיךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־ה׳ אֱלֹקיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃
וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ ה׳ אֱלֹקיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עוֹלֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לה׳׃
וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ ה׳ אֱלֹֽקיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃
הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכל־מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃
כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר ה׳ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃
רַק֩ בְּכל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח ׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת ה׳ אֱלֹקיךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃
רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃
לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִירֹֽשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃
כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ ה׳ אֱלֹקיךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר ה׳ אֱלֹקיךָ֮ בּוֹ֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ ה׳ אֱלֹקיךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃
הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃ {ס}
כִּֽי־יַרְחִיב֩ ה׳ אֱלֹקיךָ אֶֽת־גְּבֻלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃
כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר ה׳ אֱלֹקיךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן ה׳ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃
אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת־הַצְּבִי֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּה֔וֹר יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃
רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃
לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃
לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י ה׳׃
רַ֧ק קדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר ה׳׃
וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח ה׳ אֱלֹקיךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ ה׳ אֱלֹקיךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י ה׳ אֱלֹקיךָ׃ {ס}
מתני׳
השוחט והמעלה בחוץ
חייב על השחיטה וחייב על העלאה
רבי יוסי הגלילי אומר
שחט בפנים והעלה בחוץ שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור
שלא העלה אלא דבר פסול
אמרו לו אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ כיון שהוציאו פסלו
הטמא שאכל בין קדש טמא בין קדש טהור חייב
רבי יוסי הגלילי אומר
טמא שאכל טהור חייב וטמא שאכל טמא פטור שלא אכל אלא דבר טמא
אמרו לו אף טמא שאכל את הטהור כיון שנגע בו טמאוהו
וטהור שאכל טמא פטור
שאינו חייב אלא על טומאת הגוף:
גמ׳
בשלמא העלה כתיב עונש וכתיב אזהרהעונש דכתיב (ויקרא יז,די״ט) ואל פתח אהל מועד לא הביאואזהרה דכתיב (דברים יב, יג) השמר לך פן תעלה עולותיך
וכי הא דא"ר אבין א"ר אלעזרכל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה
אלא שחיטה
בשלמא עונש
דכתיב (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו
אלא אזהרה מנלן
אמר קרא (ויקרא יז, ז) ולא יזבחו עוד
האי מיבעי ליה לכדר"א
דאמר מנין לזובח בהמה למרקוליס שהוא חייב
דכתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם
אם אינו ענין לכדרכהדכתיב (דברים יב, ל) איכה יעבדותנהו ענין לשלא כדרכה
אמר רבהקרי ביה ולא יזבחו וקרי ביה ולא עוד
אכתי מיבעי ליה לכדתניאעד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות והקריבן בשעת איסור הבמותשהרי עונשן אמור (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועדאזהרה דכתיב (דברים יב, יג) השמר לך פן תעלה עולותיך
מכאן ואילך בזבחים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור הבמותשנא' (ויקרא יז, ה) למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחיםזבחים שהתרתי לך כבר על פני השדה
לומר לךהזובח בשעת איסור הבמות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב על פני השדה
(ויקרא יז, ה) והביאום לה' זו מצות עשהלא תעשה מניין ת"ל (ויקרא יז, ז) ולא יזבחו עודיכול יהא ענוש כרתת"ל (ויקרא יז, ז) חוקת עולם תהיה זאת להם לדורותםזאת להם ולא אחרת להם
אלא אמר (ר' אבין)
ק"ו ומה במקום שלא ענש הזהיר מקום שענש אינו דין שהזהיר
א"ל רבינא לרב אשי א"כ לא יאמר לאו בחלב ותיתי ק"ו מנבילה
מה נבילה שלא ענש הזהיר חלב שענש אינו דין שהזהיר
......
זבחים ק״ז
אמר ר' אבהושחט וזרק לדברי ר' ישמעאל חייב אחת לדברי ר"ע חייב שתיםאביי אמראפי' [לדברי] ר"ע אינו חייב אלא אחתדאמר קרא שם תעשה הכתוב עשאן לכולן עבודה אחתזרק והעלה לדברי ר' ישמעאל חייב שתים לדברי ר"ע אינו חייב אלא אחתאביי אמראפי' [לדברי] ר"ע חייב שתים להכי פלגינהו קרא (דברים יב, יד) שם תעלה ושם תעשהשחט וזרק והעלה לדברי הכל חייב שתיםת"ר (במחנה יכול השוחט עולה בדרום יהא חייב ת"ל אל) מחוץ למחנה יכול חוץ לשלש מחנות [ת"ל (ויקרא יז, ג) או עז במחנה] (מנין אף במחנה לוייה ת"ל במחנה) אי במחנה יכול השוחט עולה בדרום יהא חייב ת"ל או אל מחוץ למחנה מה חוץ למחנה מיוחד שאין ראוי לשחיטת קדשים ולשחיטת כל זבח יצא דרום שאע"פ שאין ראוי לשחיטת קדשי קדשים ראוי לשחיטת קדשים קליםאמר עולאהשוחט על גגו של היכל חייב הואיל ואין ראוי לשחיטת כל זבחמתקיף לה רבאא"כ ניכתוב קרא (אל) מחוץ למחנה ולא בעי אל פתח אהל מועד אל פתח אהל מועד ל"ל לאו למעוטי גגו ולרבא א"כ נכתוב אל פתח אהל מועד במחנה (ואל) מחוץ למחנה ל"ל לאו לאתויי גגואמר רב מרי לאיתויי כולה בפנים וצוארה בחוץ[צוארה] בחוץ פשיטא אמאי קפיד רחמנא אשחיטה ושחיטה בחוץ היאאלא לאיתויי כולה בחוץ וצוארה בפנים
[הדיון היא על בסיס תחילת הפרק, זביחה מקורה בעבודה זרה, ואילו העלה מקורה בכבוד מקדש, דם היא גם בגדר זביחה ושחיטה וגם בגדר העלה ומתנה על המזבח..ועכשיו]
איתמר המעלה בזמן הזה ר' יוחנן אמר חייב ריש לקיש אמר פטורר' יוחנן אמר חייב קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבאריש לקיש אמר פטור קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא
[לא נראה שיהיה חייב כרת על העלה בחוץ בזמן הזה, שאין פגיעה בכבוד מקדש, לכן נראה לי שרבי יוחנן מחייב משום זביחה ועבודה זרה, אבל כהמשך לסוגיא של דם, רבי יוחנן סובר שהעלה היא המשך של זביחה, ולכן המעלה בחוץ דומה למעלה דם, ויש איסור לא תזבחו לשיעירים. הקדושה שרבי יוחנן וריש לקיש חלוקים עליו היא קדושת עבודה, ולא קדושת מקום]
[האם ר״א מגדיר את ההבדל בין קדושת עבודה לקדושת מקום, נראה לי שכן]
נימא דבפלוגתא דר"א ור' יהושע קמיפלגי
[באמת שלא נראה שקיימת מחלוקת בין ר״א לר״י, הרי לא נאמר ׳ר״י אומר׳ אלא ׳אמר ר״י שמעתי׳
דתנןא"ר אליעזר
כשהיו בונין בהיכל היו עושים קלעים בהיכל קלעים בעזרותאלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרה בונין מבפנים
א"ר יהושע
שמעתי שהיו מקריבין אע"פ שאין בית ואוכלים קדשי קדשים אע"פ שאין קלעיםקדשים קלים ומעשר שני אע"פ שאין חומהמפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא
לאו מכלל דר"א סבר לא קידשהא"ל רבינא לרב אשי
ממאי דלמא דכולי עלמא קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבאומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר
וכי תימא קלעים לר' אליעזר למה לי לצניעותא בעלמא
[הקלעים אינם באים להגדיר קדושת מקום, אלא צניעותא בעלמא, אבל ללא קדושה ראשונה היה חסר קידוש מחיצות, האם קדושת מחיצות היא קדושת מקום? כבוד המקדש -- לפני ה׳ -- או קדושת מחיצות היא הפרדה בין חוץ לפנים, עבודה זרה בחוץ? התחושה שלי היא קדושת מחיצות אינה זהה לקדושת המקום, מחזיר אותי למחלוקת ר״י ר״מ בעירובין]
איתמר המעלה ואין בו כזית ועצם משלימו לכזיתרבי יוחנן אמר חייבריש לקיש אמר פטורר' יוחנן אמר חייב חיבורי עולין כעולין דמיריש לקיש אמר פטור חיבורי עולין לאו כעולין דמו
[שוב נראה לי מפה שרבי יוחנן מחייב אע״פ (ראה רש״י) שמוסכם שאין ב׳עצם׳ העלה למזבח, אפילו כך חייב משום שזביחה נמשכת לעצם ויש קדושת עבודה, ואיסור זביחה לשיעירים]
ק״ח א
בעי רבאהמעלה ראש בן יונה שאין בו כזית ומלח משלימו לכזית מהוא"ל רבא מפרזקיא לרב אשילאו היינו פלוגתייהו דר' יוחנן ור"ל תיבעי לרבי יוחנן ותיבעי לר"לתיבעי לר' יוחנן
ע"כ לא קאמר ר' יוחנן התם אלא עצם דמינא דבשר הוא
אבל מלח דלאו מינא דבר יונה הוא לא
תיבעי לר"ל
ע"כ לא קאמר ר"ל התם אלא דאי פריש מינה לאו מצוה לאסוקי
אבל הכא דאי פריש מצוה לאסוקי לא
או דלמא ל"שתיקו
[כלומר מלח עולה למזבח, וזה גורר איסור בחוץ אפילו לריש לקיש. ועצם רק מחייב משום שהוא קשור לבשר, כלומר בזמן השחיטה הייתה בהמה שלימה כולל עצמאות ובשר, ונקודת ההתחלה הכוללת היא מייצרת קדושת מקום עבודה]
=-=-=-=-=-==-==-=-=-=-
הרמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ט:
מִי שֶׁשָּׁחַט קָדָשִׁים בַּזְּמַן הַזֶּה וְהֶעֱלָם חוּץ לַעֲזָרָה חַיָּב. מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָאוּי לִקָּרֵב בִּפְנִים. שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לְהַקְרִיב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קָדְשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא:
[מי ששחט חוץ לעזרה לא כתוב (וגם לא כתוב שחייב שתים) -- משמע שאין איסור שחיטה מחוץ לעזרה בזמן הזה, אבל העלה חוץ לעזרה קיימת איסור וחיוב. כלומר קדושת העזרה דווקא בהעלה קיימת בזמן החורבן. לשיטתי הקדושה לעתיד לבוא היא קדושת העלה הבאה מכוח זביחה, ולא מכוח כבוד המקדש. הרי מדוע אין מצווה של שמירת המקדש]
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
ירושלמי מגילה א, יב.
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן.
זֶה סִימָןכָּל־זְמַן שֶׁהָאָרוֹן מִבִּפְנִים הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת.יָצָא הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת.
רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא.
אֲפִילוּ לְשָׁעָה.כְּגוֹן הַהוּא דְּעֵילִי.
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יֹוחָנָן.
שָׁם שָׁם. מַה שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת.אַף שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת.
רִבִּי שִֽׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן.
מֶעַתָּה אִם אֵין אָרוֹן אֵין פֶּסַח.
אָמַר רִבִּי יוֹסִי בֵּירִבִּי בּוּן.
אַזְכָּרָה אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת.אַף אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת.
וְכֵן הָיָה רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים.
מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן.
נִיחָה כְרִבִּי יוּדָה.
דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר.חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה גְדוֹלָה.אֵין חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה קְטַנָּה.
כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר.
אַף הַצִּיבּוּר אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מַה שֶׁקָּבַע עָלָיו הַכָּתוּב.סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֶּׁנִּקֵבַּע מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עוֹד לֹא פָסַק.
=-=-=-=-=-=-==-
זבחים דף ב׳ -- גמרא
ולי נראה שרבא מחדש עוד שפה, והיא שאר העבודות, קבלה הולכה וזריקה (או אולי רק זריקה) הם חלק מקדושת הקורבן
