אני מקשיב לרב משה לייכטנשטיין, בשיעור על מסכת סוכה, ובמקביל חושב על הערותיה של אנשים בתלמוד חיינו (של הרב צוריאל והרב מתניה) ונזכרתי בדברי הרב רפפורט כאשר דברנו על לימוד הדף היומי, הוא אמר שאנשים מחפשים חווית לימוד (ולא לימוד)
ונראה שמה שהיה חסר בלימוד של הרב צוריאל היא, חווית הלימוד, כלומר קיימת ציפיה לחווית לימוד, חילוק, השווה, עומק ההלכה, הלכה למעשה, רב מרצה, והרב צוריאל לא נתן מקום לחוויה הזו, למלא את הציפיה הזאת. במקום זה הרב צוריאל מאפשר לימוד, תוכן ולימוד אישי.
הגדרה של חווית לימוד: כאשר מוסיפים נתונים, ובעצם מורידים את כמות האינפורמציה. למשל, תוספות מכניס סוגיא ממקום אחר, נראה שהוספת הנתונים עוזר, אבל בעצם היא מכריחה לימוד של הסוגיא הזרה, ולכן מורידה אינפורמציה
