מִי שֶׁשָּׁחַט קָדָשִׁים בַּזְּמַן הַזֶּה וְהֶעֱלָם חוּץ לַעֲזָרָה חַיָּב.מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָאוּי לִקָּרֵב בִּפְנִים. שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לְהַקְרִיב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת מִפְּנֵישֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קָדְשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא:
הַשּׁוֹחֵט קָדְשֵׁי נָכְרִים בַּחוּץ חַיָּב. וְכֵן הַמַּעֲלֶה אוֹתָן בַּחוּץ.וְהַנָּכְרִים מֻתָּרִין לְהַקְרִיב עוֹלוֹת לַשֵּׁם בְּכָל מָקוֹם. וְהוּא שֶׁיַּקְרִיבוּ בְּבָמָה שֶׁיִּבְנוּ.וְאָסוּר לְסַיְּעָן וְלַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר עָלֵינוּ לְהַקְרִיב בַּחוּץ.וּמֻתָּר לְהוֹרוֹת לָהֶם וּלְלַמְּדָם הֵיאַךְ יַקְרִיבוּ לְשֵׁם הָאֵל בָּרוּךְ הוּא:
פלא עצום, הרמב״ם פוסק בהלכה הבאה נוכרי גם שוחט וגם מעלה בחוץ בזמן הזה (אולי צריך לדייק ברמב״ם, אבל ברור מהגמרא שמדובר בזמן הזה)
כלומר בזמן המקדש (גלגל ושילה) היה אסור לנוכרי להביא שחוטי חוץ, כנראה הסקאלה של בית המקדש היא לא רק לאומית אלא כללית עולמית. כאשר נחרב הבית, הנוכרי לא מבטל את כבוד הבית העולמי כאשר הוא מביא שחוטי חוץ, אבל הישראלי כן, מדוע?
נראה לי שהנוכרי והישראלי אחרי חורבן הבית אין כבוד מקדש -- לפני ה׳ -- אבל נשאר מקום שחיטה, אז מצד העלה שאינה לפני ה׳ אין פגם, ועיקר כבוד שחיטה היא כנגד עבודה זרה. נוכרי לא פוגע בעבודה זרה באותה דרך שישראלי. ישראלי נשאר כבוד עבודת הקודש. נוכרי אין מושג של עבודת קודש, נוכרי לא עובד את ה׳, כלומר הפעולות שנוכרי עושה אינם בגדר פעולות של כהן, רק ישראלי עובד כהונה, ע ם קדוש וגוי של כהונים, פרשת יתרו.
ולכן אין פגם בכבוד עבודת הקודש על ידי נוכרי.
=-=-
כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם נֶאֶסְרוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּן לִבְנוֹת בָּהֶן בַּיִת לַה' וּלְהַקְרִיב בָּהֶן קָרְבָּן. וְאֵין שָׁם בַּיִת לְדוֹרֵי הַדּוֹרוֹת אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם בִּלְבַד וּבְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁבָּהּ נֶאֱמַר (דברי הימים א כב א) "וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעלָה לְיִשְׂרָאֵל" וְאוֹמֵר (תהילים קלב יד) "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד":
https://www.sefaria.org/
