Thursday, October 8, 2020

יין והחמיץ משלם כשעת הגזלה - מטבע ונפסל אומר לו הרי שלך לפניך

 https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=96b&format=pdf

מתני' 
גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזלה 
רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך 
גזל מטבע ונסדק פירות והרקיבו יין והחמיץ 
משלם כשעת הגזלה 
מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונתעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח או שהיתה יוצאה ליסקל 
אומר לו הרי שלך לפניך: 
[מדוע רבי מאיר רק חולק בעבדים?]
[הרב רפפורט הסביר, יין והחמיץ יש מעבר פזה, מעבר לסקאלה אחרת, אע״פ שהחפץ בערך אותה דבר הגדרת החפץ על ידי הציבור שמשמש בה אינה אותה דבר בכלל, יש ציבור אחר, סקאלה אחרת לחפץ.]

[אני מתחיל לחשוב שסקאלה של מדינה - מטבע ונפסל ודוגמאתיה הם סקאלה אוניברסלי, לעומת יין שהחמיץ, שהיא לוקאלי,  וזה שונה מהותית מבהמה שהזקינה שהיא דיון בגוף החפץ.  אז לפחות שלושה סקאלות,  גזל מוגדר בסקאלה האמצעי, לוקאלי, כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה, מהות הגזילה היא העברת רשות, ולכן צריך חברה עם רשויות.  ובסקאלה הגדולה ביותר יש רק רשות אחת, בסקאלה הקטנה מאוד יש רשות אבל יש הגדרה של חפץ] 

גמ' אמר רב פפא לא הזקינה הזקינה ממש אלא אפי' כחשה 
והא אנן הזקינה תנן 
כחשה כגון הזקינה דלא הדר בריא 
[לי נראה שרב פפא שואל את השאלה שלנו, שינו קטן בגוף החפץ, שאינו מעביר פזה, גם נקרא שינו, אלא עונה הגמרא שזה רק מעבר פזה, אפילו שינו בגוף החפץ אינו משנה את הדין, רק שינו מהותי, שאינו חוזר להיות בריא, כלומר אינו חוזר לסקאלה הקודמת.  ואין דרך למדוד קצת שינו, או שאתה במרחב של זקנה או במרחב של צעירה, אין דרך למדוד מרחק בין זקינה לצעירה]

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי הכי קאמרי משמיה דרבי יוחנן אפילו גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח שלו הוא מוכר 
אמר ליה לאו אמינא לך לא תחליף גברי ההוא משמיה דרבי אלעא איתמר:
 [לי נשמע, שינו קונה אינה הנושא של המשנה שלנו]

רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך: 
אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב הלכה כרבי מאיר ורב שביק רבנן ועביד כרבי מאיר אמרי משום דברייתא איפכא תניא ורב שביק מתניתין ועביד כברייתא רב מתניתין נמי איפכא תני ומאי טעמיה דרב דאפיך מתני' מקמי דברייתא אדרבה ניפוך לברייתא מקמי מתניתין אמרי רב נמי מתניתין איפכא אתניה ואי בעית אימא כי לא אפיך חדא מקמי חדא חדא מקמי תרתי אפיך דתניא המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה בה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה לפי שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות האי הלכה כר' מאיר הלכה כרבנן מיבעי ליה הכי קאמר למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כרבי מאיר ומי
...
גזל מטבע ונסדק [וכו']: 
אמר רב הונא נסדק נסדק ממש נפסל פסלתו מלכות 
ורב יהודה אמר פסלתו מלכות נמי היינו נסדק 
אלא ה"ד נפסל שפסלתו מדינה זו ויוצאה במדינה אחרת 

א"ל רב חסדא לרב הונא לדידך דאמרת נפסל פסלתו מלכות הרי פירות והרקיבו יין והחמיץ דכי פסלתו מלכות דמי וקתני משלם כשעת הגזילה 
א"ל התם נשתנה טעמו וריחו הכא לא נשתנה 

א"ל רבא לרב יהודה לדידך דאמרת פסלתו מלכות נמי היינו נסדק הרי תרומה ונטמאת דכי פסלתו מלכות דמי וקתני אומר לו הרי שלך לפניך 
א"ל התם לא מינכר היזיקה הכא מינכר היזיקה 

איתמר המלוה את חבירו על המטבע ונפסלה המטבע רב אמר נותן

https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=51b&format=text

מתני' כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה 
ר"מ אומר ארבע איסרות איסר לדינר 
ור' יהודה אומר ארבע פונדיונות פונדיון לדינר 
ור"ש אומר שמונה פונדיונות שני פונדיונים לדינר 

[נראה שיש שלושה סקאלות, סלע, דינר, איסר/פונדיון, יש ארבעה דינרים לסלע, משמע שיש ארבעה מרכיבים לסלע, וצריך איסר לכל מרכיב, כלומר אם קיימות מרכיב ממלכתי לממון, אז יש דינר אחד מול המרכיב שממשלתי, ואם קיים מרכיב אישי, אז יש גם דינר כנגד המרכיב האישי, או מרכיב של משקל או עצם השווי יש דינר כמגד המרכיב האישי...

ויש מרכיבים בהמשך, 
שלוחני, 
ערב שבת, 
׳מכירה׳, 
מעשר שני -- עצם הדבר barter, ]

עד מתי מותר להחזיר 
בכרכים עד כדי שיראה לשולחני 
בכפרים עד ערבי שבתות 
אם היה מכירה אפי' לאחר שנים עשר חדש מקבלה הימנו ואין לו עליו אלא תרעומת 
ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה: 

גמ' ורמינהי עד כמה תהא הסלע חסירה ויהיה בה אונאה 
אמר רב פפא לא קשיא תנא דידן קא חשיב ממטה למעלה תנא ברא קא חשיב מלמעלה למטה 
[נשמע רציפות, עד נקודת המעבר פזה, אין הבדל אם מסכתלים למעלה למטה או למטה למעלה, האם זה דומה או שונה מהגמרא בבא קמא, הזקינה וכחשה...]

מאי שנא בסלע דפליגי ומאי שנא בטלית דלא פליגי 
אמר רבא מאן תנא טלית ר"ש היא 
אביי אמר טלית עד שתות מחיל איניש דאמרי אינשי עשיק לגביך ושוי לכרסיך 
סלע כיון דלא סגי ליה לא מחיל 

גופא עד כמה תהא הסלע חסירה ויהא בה אונאה ר"מ אומר ארבעה איסרות איסר לדינר ר' יהודה אומר ד' פונדיונות פונדיון לדינר ר"ש אומר שמונה פונדיונות שני פונדיון לדינר 
יתר על כן מוכרה בשויה 
עד כמה תיפחת ויהא רשאי לקיימה 
בסלע עד שקל בדינר עד רובע פחות מכן איסר אסור (להוציאה) הרי זה לא ימכרנה לא לתגר ולא לחרם ולא להרג מפני שמרמין בה את אחרים אלא יקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו 

אמר מר בסלע עד שקל בדינר עד רובע מאי שנא בסלע עד שקל ומאי שנא בדינר עד רובע 
אמר אביי מאי רובע דקתני נמי רובע שקל 
אמר רבא דיקא נמי דקא תני רובע ולא קתני רביע ש"מ 
למה ליה למתלייה לדינר בשקל מלתא אגב אורחיה קמ"ל דאיכא דינר דאתי משקל מסייע ליה לר' אמי דא"ר אמי דינר הבא משקל מותר לקיימו דינר הבא מסלע אסור לקיימו: