לאחרונה דברת על 'המולך', למדתי את הגמרא בסנהדרין ונתבהר לי הביטויים, מולך, עבודה זרה, העלת קורבן והעברה.
מסכת סנהדרין דף סד
מתני’
הנותן מזרעו למולך
אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש
מסר למולך ולא העביר באש
העביר באש ולא מסר למולך
אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש:
גמ’
קתני ע''ז וקתני מולך
אמר רבי אבין תנן כמאן דאמר מולך לאו ע''ז היא
דתניא
אחד למולך ואחד לשאר ע''ז חייב
רבי אלעזר ברבי שמעון אומר למולך חייב שלא למולך פטור
[נראה שאין מחלוקת בברייתא אם מולך היא ע"ז, כלום בסברא אחת שאינה ע"ז, יש מחלוקת עם ע"ז הנעשה דומה למולך חייב]
אמר אביי
רבי אלעזר בר' שמעון ור' חנינא בן אנטיגנוס אמרו דבר אחד
רבי אלעזר בר' שמעון הא דאמרן
רבי חנינא בן אנטיגנוס דתניא
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר
מפני מה תפסה תורה לשון מולך כל שהמליכוהו עליהם אפי' צרור ואפי' קיסם
רבא אמר
מולך עראי איכא בינייהו
[לאביי הסמכות המלכותית היא פיקסיה, לא ממשי, ואילו לרבא היא ממשי מעולם העשיה, ולכן רק כאשר יש מלכות שאינו עראי אפשר לדבר על העברת סמכות לרבא. ואילו לאביי מספיק שהוא חושב על סמכות חיצונית כדי ליצור מולך, נראה שאביי מקרב את רבי אלעזר ב' שמעון לשיטת מולך סוג של ע"ז, או ע"ז סוג של מולך, העצמת סמכות חיצונית. ואילו רבא מפריד, מולך זה המלכת אדם, ע"ז זה תחליף סמכותי שאינו אדם]
דף סד - ב
א''ר ינאי
אינו חייב עד שימסרנו למשרתי ע''ז
שנאמר {ויקרא יח-כא} ומזרעך לא תתן להעביר למולך
תניא נמי הכי
יכול העביר ולא מסר יהא חייב ת''ל לא תתן
מסר למולך ולא העביר יכול יהא חייב ת''ל להעביר
מסר והעביר שלא למולך יכול יהא חייב ת''ל למולך
מסר והעביר למולך ולא באש יכול יהא חייב נאמר כאן להעביר ונאמר להלן {דברים יח-י} לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש
מה להלן באש אף כאן באש ומה כאן מולך אף להלן מולך
[אני שומע שהמולך הוא המשרת, ממליכים אותו, האב נותן כוח ביד אדם אחר להיות שליט על בניו, והעברה היא ברית, כלומר האב נוטש את אחריותו כלפי בנו, ומעבירו לאחר. ברית אש, אולי מסמל את בריאת העולם, ברית של מוצאי שבת, ברית של בריאה שמביא לידי עשיה]
אמר רב אחא בריה דרבא
העביר כל זרעו פטור שנאמר מזרעך ולא כל זרעך
בעי רב אשי
העבירו סומא מהו
ישן מהו בן
בנו ובן בתו מהו
תפשוט מיהא חדא
דתניא {ויקרא כ-ג} כי מזרעו נתן למולך
מה ת''ל לפי שנאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש
אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין ת''ל {ויקרא כ-ד} בתתו מזרעו
תנא פתח בכי מזרעו וסליק בתתו מזרעו דרשה אחרינא הוא
זרעו אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת''ל בתתו מזרעו
אמר רב יהודה
אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה
היכי דמי
אמר אביי
שרגא דליבני במיצעי נורא מהאי גיסא ונורא מהאי גיסא
רבא אמר
כמשוורתא דפוריא
תניא כוותיה דרבא
אינו חייב עד שיעבירנו דרך עברה
העבירה ברגל פטור
ואינו חייב אלא על יוצאי יריכו
הא כיצד בנו ובתו חייב
אביו ואמו אחיו ואחותו פטור
העביר עצמו פטור
ורבי אלעזר בר' שמעון
מחייב
אחד למולך ואחד לשאר ע''ז
חייב
רבי אלעזר ברבי שמעון אומר
למולך חייב שלא למולך פטור
אמר עולא
מאי טעמא דרבי אלעזר בר' שמעון
אמר קרא {דברים יח-י} לא ימצא בך בך בעצמך
ורבנן לא דרשי בך
והתנן אבידתו ואבידת אביו שלו קודמת
ואמרינן מאי טעמא
ואמר רב יהודה אמר קרא {דברים טו-ד} אפס כי לא יהיה בך אביון
שלו קודמת לשל כל אדם
והתם מאפס
אמר רבי יוסי בר' חנינא
שלש כריתות בע''ז למה
אחת לכדרכה ואחת לשלא כדרכה ואחת למולך
ולמאן דאמר מולך ע''ז היא כרת במולך למה לי
למעביר בנו שלא כדרכה
ולמאן דאמר מגדף ע''ז היא כרת במגדף למה לי
לכדתניא
{במדבר טו-לא} הכרת תכרת הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא
דברי רבי עקיבא
אמר לו רבי ישמעאל
והלא כבר נאמר ונכרתה וכי שלשה עולמים יש
אלא ונכרתה בעולם הזה הכרת לעולם הבא תכרת דברה תורה כלשון בני אדם:
דף סה - א
