אני חושב על הדברים, ורציתי לסכם כמה מחשבות פה:
יסוד גדול הוא לזהות את ערכי החוק, מצווה, חיוב.
לכן,
1. המושג 'נקי יהיה לביתו' היא לא רק ציווי, מצווה והלכה, אלא היא ביטוי לערך כבוד חתן וכלה.
2. במשפט הישראלי קיים פקודת מטכ"ל לגבי אחים שכולים, אומנם אשר ביקש אישור וקיבל, צ'רלי גם, אני מזהה ערך בסיסי של הצבא לכבד את המשפחה השכולה.
הפקודה היבשה, והמצווה הפשוטה, ניתנים למערכת הכללית ותמיד כהגדרה הם פחות מטיבים אם האזרח הפרטי. לכן לא פלא, שמפקד או רב יתן אמירה כללית לכיוון אחד, אבל חובה על היחיד הפרטי הבן חורין לחשוב לעצמו ולהבין כיצד לפועל מתוך ערכי החוק ולא תמיד לפי פקודת החוק. יש אין סוף דוגמאות, בהלכה זה מכונה 'חסיד שוטה'
מעבר לערכי המדינה ומצוות פרטיות וכלליות, קיימת מישור שבו הפרט חייב להבין את עצמו. עבודה נפשית זו מתמדת, להבין מי אני כעט ומי אני יכול להיות מחר.
המפגש בין ה'אני' לבין ערכי המערכות שבהם אני מתנהל היא מרחב פורה ליצירתיות, מהות החיים שם. לשלול את המרחב הפורה היא לחיות כמו עבד.
No comments:
Post a Comment