[אני שמעתי הרחבה, לשיטתי נדרים מהווים כלי לביטוי של זהות, כל זהות בדרגה שלו, במקומו, עם למשל אני נודר מול אישתי, מדובר על מקום ביתי, אבל המודר הנאה מדבר על זהות רחבה מאוד, הנאה היא כלי קבלה בסיסי אנושי, אוניברסלי, נדר במקום גבוהה כל כך, מצד אחד אין לה משמעות ערכית, זה כמו לנדור שאני בן אדם, בן אנוש, אי אפשר להחצין את הזהות הזאת ולבודד אותה...]
פרק רביעי - אין בין המודר
פרק רביעי - אין בין המודר
אין בין המודר הנאה מחבירו למודר הימנו מאכל
אלא
דריסת הרגלוכלים שאין עושין בהם אוכל נפש
המודר מאכל מחבירו
לא ישאילנו נפה וכברה וריחים ותנוראבל משאיל לו חלוק וטבעת וטלית ונזמים:
גמ'
מאן תנא
אמר רב אדא בר אהבה רבי אליעזר היא
דתניא ר' אליעזר אומר
אפי' ויתור אסור במודר הנאה:
(דף לג - א)
המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו כו':
והא מן מאכל נדר
המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו כו':
והא מן מאכל נדר
אמר רשב''ל
באומר הנאת מאכלך עלי
אימא שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו
אמר רבא
באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי
אמר רב פפא
שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות ואפי' צנא בעלמא
הנאה המביאה לידי מאכל הוא
בעי רב פפא
סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בה מהו
מיפסק ומיזל בארעיה מאי
תא שמע
אבל משאיל לו חלוק וטלית נזמים וטבעות
היכי דמי אילימא שלא ליראות בהן צריכא למימר
אלא לאו אפילו ליראות בהן וקתני משאילו
לא לעולם שלא ליראות
ואיידי דקתני רישא לא ישאילנו תנא סיפא משאילו:
