דברים שכתבתי אחרי ביקור בירושלים - לפני שמחת תורה
משום שאני משתנה כל הזמן, יש לי זהות שהולך ומשתנה, אני מאבד חלקים ממני ויש מקום לעצב, יש מקום להפסד.
עד שאני לא מזהה מה הפסדתי, קשה לי להתקדם
בצעירותי, הייתה צמיחה ללא הפסד, שינוי זהויות מבלי להפסיד את הישן
אבל לאט לאט, אם הזמן, יש שינויים שבאים עם הפסד וכאב, למשל ירושלים כבר לא מה שזכור לי, וכאב לי לראות הפסד הפשטות של העיר, הצנעה שנעלמת.
...
כעת נראה (Tue 29th Oct 2024)
במרחב הכללי, אין הפסד, לשיטת הרב אשלג אין הפסד ברוחניות ולרמב״ם במורה, הרוח הנשאר אחרי שהאדם הולך. אבל לא לזה אני מתכוון, הזהות הכללית כנראה לא משתנה, אולי פשוט נוצרים זהויות חדשות.
