פרק שני - הריני נזיר
דף ט - א
מתני'
דף ט - א
מתני'
הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילהבש''א
נזיר
ובה''א
אינו נזיר
אמר רבי יהודה
אף כשאמרו ב''ש לא אמרו אלא באומר הרי הן עלי קרבן:
[בפרק הקודם ראינו שנזיר היא זהות, וצריכים לקבל את כל הזהות -- אני דומה לשמשון או שמואל כאדם עם יעוד, ופה נראה ההפך, רבי יהודה מסביר לב״ש שנזיר היא נדר ממש כמו קורבן, והגמרא מחזירה אותנו לההבדל בין נדר לנזיר בצורה חזקה - ׳אלא...אמר הריני נזיר הוה ליה נזיר׳. -- נזירות היא הויה, ואז השאלה מה מקומה של החפצים...אבל אז שוה הגמרא חוזרת לכיוון דמיון לקורבן - עדשים למנחה דומה לגרוגרת לנזיר - אולי, אולי לא, אולי עדשים למנחה אינם שייכים כלל, וגם גרוגרת לנזיר אין משמעות, העיקר היא ׳הריני נזיר׳. -- מושג ׳אין נודרים כך׳]
גמ'
הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ב''ש אומרים נזיר
ואמאי {במדבר ו-ד} מכל אשר יעשה מגפן היין אמר רחמנא
ב''ש סברי לה כר''מ דאמר
אין אדם מוציא דבריו לבטלה
וב''ה סברי לה כרבי יוסי דאמר
בגמר דבריו אדם נתפס והאי נדר ופתחו עמו הוא
ובית שמאי נמי נדר ופתחו עמו הוא
אלא
ב''ש סברי לה כרבי מאיר דאמר
אין אדם מוציא דבריו לבטלה וכיון דאמר הריני נזיר הוה ליה נזירכי קאמר מן הגרוגרות ומן הדבילה לאיתשולי הוא דקאתיוב''ש לטעמייהו דאמרי אין שאלה בהקדש וכיון דאין שאלה בהקדש אין שאלה בנזירות
ובית הלל סברי כר''ש
דתנן ור''ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים
דף ט - ב
מתני' דלא כי האי תנא
דתניא
רבי נתן אומר בש''א נדור ונזירוב''ה אומרים נדור ואין נזירב''ש סברי לה כר''מ וכר' יהודהוב''ה סברי לה כרבי יוסי
לישנא אחרינא
אמרי לה רבי נתן אומר בית שמאי אומרים נדור ואינו נזיר
ובית הלל אומרים לא נדור ולא נזיר
ב''ש כרבי יהודה
וב''ה כר''ש
תנן התם
האומר הרי עלי מנחה להביא מן השעורים יביא מן החיטיםקמח יביא סולתשלא בשמן ולבונה יביאנה בשמן ולבונהחצי עשרון יביא עשרון שלםעשרון ומחצה יביא שניםר''ש פוטר
שלא התנדב כדרך המתנדבים
מאן תנא דכי אמר הרי עלי מנחה מן השעורים מביא מן החיטים
אמר חזקיה
במחלוקת שנויה וב''ש היא
לאו אמרי ב''ש כי אמר מן הגרוגרות ומן הדבילה הוי נזיר
הכי נמי כי אמר מן השעורין מביא מן החיטים
ורבי יוחנן אמר
אפילו תימא דברי הכלבאומר אילו הייתי יודע שאין נודרין כך לא נדרתי כך
אלא כך אמר חזקיה
לא שנו אלא שאמר מן השעורים אבל אמר מן העדשים לא מייתי ולא כלום
מכדי חזקיה כמאן מוקים לה למתני' כבית שמאי
והא עדשים לגבי מנחה כגרוגרות לגבי נזיר דמו
וקאמרי בית שמאי הוי נזיר
[נראה הפירוש הנכון שעדשים במנחה אינה אמירה כלל, וגרוגרות לנזיר גם אין בהם אמירה כלל, שנזירות חלה על הזהות, רק ׳הריני נזיר׳, מביאו לידי נזירות]
הדר ביה חזקיה
ואמאי הדר ביה
אמר רבא
מתני' קשיתיה מאי איריא דתני מן השעורים ליתני מן העדשים
אלא סבר חזקיה כי קאמרי ב''ש התם כרבי יהודה
ורבי יוחנן אמר
אפילו מן העדשים
והא רבי יוחנן הוא דאמר באומר אילו הייתי יודע שאין נודרין כך לא נדרתי כך
אלא כך לדבריו דחזקיה הוא דקאמר
את מ''ט קא הדרת בך משום דלא קתני מן העדשים
דלמא לא מיבעיא קאמר לא מיבעי' כי אמר מעדשים דמייתי מנחה מעלייתא
דאיכא למימר מיהדר הוא דהדר ביה ותפוס לשון ראשון
אלא כי אמר מן השעורין ודאי דהכי קאמר
אי קדשה כמנחת העומר או כמנחת סוטה תקדוש אי לא לא
קמ''ל דמייתי מן החיטים:
(דף י - א)
מתני'
אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני
אומר הדלת הזה הריני נזירה אם נפתח אני
בש''א נזיר
ובה''א אינו נזיר
אמר רבי יהודה
אף כשאמרו ב''ש לא אומרים אלא באומר הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא:
גמ'
פרה מי קא מישתעיא
אמר רמי בר חמא
הכא במאי עסקינן כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו
ואמר כסבורה פרה זו אינה עומדת הריני נזיר מבשרה אם עמדה מאליה ועמדה מאליה
והלכו ב''ש לשיטתן וב''ה לשיטתן
בית שמאי דאמרי מן הגרוגרות ומן הדבילה הוי נזיר הכא נמי כי אמר מבשרה הוי נזיר
וב''ה אומרים לא הוי נזיר
והא אמרוה ב''ש חדא זימנא
אמר רבא תרתי תלת
וכן תני ר' חייא תרתי תלת
וכן א''ר אושעיא תרתי תלת
וצריכי
דאי איתמר בהא גרוגרות ודבילה התם הוא דאמרי ב''ש הוי נזיר
משום דמיחלפן בענבים אבל בשר בענבים לא מיחלף
ואי איתמר בשר הכא הוא דאמרי ב''ש הוי נזיר בבישרא וחמרא אבל גרוגרות ודבילה לא קמ''ל
ואי איתמר הני תרתי הני הוא דקאמרי בית שמאי
אבל דלת אימא מודו להו לבית הלל
ואי תנא דלת בהא קאמרי בית הלל אבל בהך תרתי אימא מודו להו לבית שמאי
קמשמע לן דלא
אמר רבא
מי קתני אם עמדה מאליה
אלא
אמר רבא
כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר הרי עלי קרבן
בשלמא פרה בת קרבן היא
אלא דלת בת קרבן היא
(דף י - ב)
אלא
אמר רבא כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר הריני נזיר מיין אם לא עמדה ועמדה מאליה
בית שמאי סברי תורפיה דהאי גברא משום אוקמה בידיה הוא והא לא אוקמה
ובית הלל סברי משום דרביעא הוא והא קמת
אי הכי אימא סיפא
אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי הן עלי קרבן פרה
מי קא מתפיס בה מידי
אלא כגון דאמר הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה ועמדה מאליה
בית שמאי סברי תורפיה דההוא גברא משום אוקמה בידיה הוא והא לא אוקמה
ובית הלל סברי תורפיה דהאי גברא משום דרביעא והא קמת
וב''ה סברי אי לא קמת הוי נזיר
והאמרי מבשרה לא הוי נזיר
לטעמייהו דב''ש קאמרי
לדידן אפי' לא קמת נמי לא הוי נזיר
לדידכו דאמריתו הוי נזיר אודו לן מיהת דתורפיה דהדין גברא משום דרביעא והא קמת
ובית שמאי לאו תורפיה דהאי גברא משום אוקמה בידיה הוא והא לא אוקמה:
דף יא - א
מתני' מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר ממנו ה''ז נזיר מעשה באשה אחת שהיתה שיכורה ומזגו לה את הכוס ואמרה הריני נזירה ממנו אמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא לומר הרי הוא עלי קרבן:
דף יא - א
מתני' מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר ממנו ה''ז נזיר מעשה באשה אחת שהיתה שיכורה ומזגו לה את הכוס ואמרה הריני נזירה ממנו אמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא לומר הרי הוא עלי קרבן:
