בנושא מאמרי הקטן על ׳מעשה חילוני׳
נעם ב:
קראתי את דבריך על מעשה חילוני ויצירה של קודש.
דברים מעניינים מאד מאד.
ביני לביני ניסיתי להבין אגב קריאה: האם יש לשיטתך הבדל בין מעשה חילוני למעשה של חולין?
שכן חולין היא קטגוריה ״פנים דתית״: המבדיל בין קודש לחול.
כמו ״צמדים נוספים״: טומאה וטהרה, כשר וטרף, חייב ופטור.
ואילו החילון כך נדמה לי הוא מושג מודרני. כתהליך, הוא כרוך במידה רבה בכפירה בהמשגה הדתית, במיוחד בשאלות של ״מקור״.
הנה דוגמאות ״לתהליכי חילון״:
מקור הסמכות של השלטון נמצא באל? האם הנביא / הכהן / האפיפיור הוא שממליך את הקיסר ומעניק לו לגיטימציה? לא, העם בוחר את מנהיגיו בבחירות חופשיות, זה מקור הלגיטימציה שלהם לשלוט.
מקור הזמן הוא במעשה הבריאה? הוא בשנים שחלפו מאז שנצלב אותו האיש? לא הזמן הוא מוסכמה שאנחנו חופשיים לשנות. רוב מערכות המחשוב כיום פועלות על ״זמן יוניקס״ - מספר המילי-שניות שחלפו מה 1.1.1970
מקור החוק הוא בכתבי הקודש, בהתגלות? לא מקור החוק בחוקה כתובה, במנהגים, בתקדימים משפטיים.
מקור החכמה הוא בנבואה או בבית המדרש? לא מקורו במעבדות מחקר, אולמות הרצאות, כתבי עט עם ביקורת עמיתים
וכולי.
לא יודע אם הדברים לעיל רלוונטיים לטיעון שלך או לאו.
דוד:
מחשבה ראשונה, בוודאי אתה צודק, תודה, ולא הבחנתי בין חולין לחילון, ואכן אפשר שדוד המלך מלחמותיו התחילו בחולין, אבל רבי יהודה נראה לי מבצע תהליך של חילון, הוא מוציא את הסמכות האלוקית מהאורים ותומים.
יש גם מהלך חז״ל במסכת ׳חולין׳ שנמצא בסדר קודשים, והיא מקדישה את החולין, שחיטת חולין מדמה לזביחת קורבן, לכן אני קצת מרגיש שקשה מאוד להישאר במצב של ׳חולין׳ לאורך זמן, יש כוחות שדוחפות לפה ולפה. מעניין, חושב....
אולי הסיפור התנ״כי מייצרת סמכות, לכן כעת אנחנו החיים בתקופה תנכ״ית מייצרים סמכות חדשה, או קודש או חילון ...
עוד דבר שאני חושב עליו בנושא, היא חשיבות של עמילות, יגיעה, כאשר אני מתאמץ ללמוד זה משנה אותי (לטובה), אני חושב שיש משהו בעולם החילוני שעובד ומשקיע הרבה, נכון שהחומר שהם עובדים איתו היא לא סמכותית אלוקית, אבל אולי העמילות מצריך סמכות, כלומר קשה לעמול ולעבוד קשה בשביל ׳חולין׳, אין מספיק אנרגיה במערכת של ׳חול׳ -- אבל יש הרבה אנרגיה במערכת של ׳חילון׳
