ריבית, ידע הפרט, מעבר פזה, סינגילורטי

בנושא ריבית:

אחרי שיחה עם חבר במטוס, נראה 

שיש לדון בהלוואה וביריבת כגוף אחת.  אם יש מקום לחלק ביניהם, אז אין איסור ריבית.  כגון שכירות של חפץ והחזר של כסף נוסף.

ונראה לי שריבית מוגדרת כאשר הכלי השפעה (לשיטת הרב אשלג), הופכת לכלי קבלה.  כלומר רק כאשר אותה כלי נהפכת.

ויש מקום לומר שהלווה של כסף היא התחייבות בגוף האדם הלווה, ולכן ההחזר היא הגדלת אותה התחייבות אישית.  ונוצר מצב שהכלי השפעה ממש נהפך לכלי קבלה (במלווה) וההפך בלווה.

בנושא כלל ופרט:

האם הפרטים בעצמם יש בתוכם 'ידע' על הקשרים?

נניח במערכת של שפה, כל אות היא לעצמה.  וכאשר מחברים אותיות נברא מילה.  האם הכלל (המילה) חוזר ומלמד על הפרט?  בגדר ההפך מהכלל: כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, יש כלל: כלל שמלמד על הפרט, זה נקרא כלל ופרט, או פרט וכלל.  נדמה לי פרט וכלל, שהכלל מלמד על הפרט.  האם זה אותה דבר?  נראה שכן.

ואז יוצא, שהמילה היא הכלל המלמדת על האותיות.  וחזר כל אות להיות לה 'ידע' על המילה.  אלא שאין מקום באות לשמור את הידע הזה.  לכן אי אפשר לומר שבתוך התת מערכת של צורות של אותיות נשמר הקשרים.

לאומת זו, יש מערכות שהצורה הבסיסית גם שומרת את כללי הקשר.  כל אות נצמד לGRAMMAR.  במערכת מסוג הזה, (איך קוראים שתי סוגי המערכות), יש מובן לכלל ללמד את הפרט.

בנושא העברת פזה PHASE TRANSITION:

מצד אחד נראה לי עכשיו שאין משהו מדהים, יש מערכת עם הרבה קשרים, ולכן יש המון (לא לינארי) אפשרויות, וכאשר יש שינוי יחסית קטן, יש השפעה גדולה.  למשל, רשת עם מוקדים (NODES) שמחוברים כך שנוצרים שני רשתות, והיכולת העברת מסר בין שני הרשתות תלוי בכמה קשרים בודדים.  כל זמן שהקשרים הבודדים נמצאים כמעט ואי אפשר לחוש את הFRAGILITY של המערכת.  אבל שינוי קטן, שבירת הקשרים הבודדים האלו, יש לה השפעה גדולה שהרשת מתפרקת לשתי רשתות.  שינוי פזה.  אבל זה לא נראה לי סוד מי יודע מה.

השאלה מתי פרטים נהפכים לכלל נראה כל כך קשה.  כמו השאלה מתי יש שינוי פזה לפרטים להפוך ליצור חי.  אבל שני תשובות בדבר.  א) נראה שלשיטתי אסור לדבר על מעבר חד בין שני מצבים, פרטים שאינם חיים למצב של יצור חי.  אלא יש כל מיני דרגות של חיות.  כמו שיש אפשרות להגדיר את כמות הפירושים האפשריים (לפי שיטתו של ECO) על ידי הגדרת כמות האינפורמציה, כך אפשר להגדיר כמות החיות, ויש דרגות.  ודי ברור כיצד אפשר להגדיל את החיות ביצור.  ב) יוצא שכך אפשר להגדיר שלב אחר שלב, כיצד הפרטים נהפכים לכלל, ואין תהליך של מעבר פזה.  הראיה החיצונית העילית היא מתעה.  ומשום שהרואה, המביט מבחוץ יש לו הגדרות מעשיות, עולם המעשה, הוא מאציל מידיעתו ומגדיר שינוי פזה, הכלל, היצור עכשיו יכול להפיק דבר שהפרטים לא יכלו. 

אז האם יש שינוי פזה או אין?

נראה שהשינוי האמתי היא האם נמצאים בעולם המעשה, ואז נראה כמו שינוי פזה, או נמצאים בעולם הבריאה וכל דבר מתקדם שלב אחר שלב.

בנושא SINGULARITY:

נראה שהטענה מבוססת על ההנחה שהאנושות אינה מתקדמת באותה מהירות כמו שהמחשוב.  וזה נובע בטעות בנקודת תצפית.  האדם רואה מתוך המערכת  אנושי ומודד את אינפורמציה, ורואה שיש התקדמות, הגדלת אינפורמציה, אבל אין הוא חושב שההתקדמות בקצב של המחשוב.  אולם המדד של קצב המחשוב היא מחוץ למערכת. האדם מודד את המחשוב כאשר הוא מחוץ למערכת המחשוב.

חזרנו לריבית:

יוצא שלשיטת הרב קוק, ריבית אינה דין בכלי קבלה וכלי השפעה, אלא בראיה משלובת בתוך המערכת וחוצה לה.  כאשר הלווה משלם ריבית, המערכת הראשונה של ההלוואה מתקפלת לתוך מערכת העילית יותר הכולל את התשלום הריבית.....