שפת חירות (2) -- אחיך, עמיתך, רעיך ונוכרי, בנושא של הונאה ונשך

קיימת איסור 'לא תונו' ואיסור נשך

ויקרא כ"ה:

י"ד: וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃
י"ז: וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ...

דברים כ"ג כ"א:

לַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ

והגמרא בבא מציעא נ״ח ב', אומרת:

גמ׳ ת"ר (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים

[מעניין מאוד, לאונאת ממון מדובר כנגד 'אחיו' ולאונאת דברים מדובר כנגד 'עמיתו']

בבא מציעא נ״ט א:ד

אמר רב חננא בריה דרב אידי מאי דכתיב (ויקרא כה, יז) ולא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו

[באונאת דברים, אבל אולי באונאת ממון אפילו שאין אתך בתורה ומצוות, יוצא ש'אחיך' הוא כולל ישראלים שאינם איתך בתורה ומצוות]

חושן משפט רכ״ח:א׳

אסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות ולרמות במקח וממכר ובו כ סעיפים:
כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון זה בגופו וזה בממונו והצועק על אונאת דברים נענה מיד: הגה וי"א דאין מצווין על אונאת דברים אלא ליראי השם (נ"י פרק הזהב) ומי שמאנה את עצמו מותר להוניהו (שם בשם המדרש):

סמ"ג קע"א

...תניא בפ' הזהב (בבא מציעא דף נ"ט) לא תונו איש את עמיתו ויראת מאלקיך עם שאתך בתורה ובמצוה אל תונו למדנו שלא הזהיר הכתוב באונאת דברים אלא על יראי ה' ואמרינן במדרש שאם הונה אותך אתה רשאי להנותו שאינו קרוי עמיתך ...

-----

יוצא לנו שלושה דרגות לפי הרמ"א:

א) עמיתך, זה שעמך, הכי קרוב אליך, מתנהג כמוך (איסור הונאת דברים)

ב) אחיך, משפחתי (איסור הונאת ממון)

ג) נכרי - לא אחיך (אין איסור נשך, ואולי אין איסור הונאת ממון)

וראה חק לדוד, פרק 'לבירור דין רעהו', ומשם נראה שאינו יהודי שגר עמך גם בגדר רעיך, ואולי לפי המחבר הוא גם בגדר 'עמיתך', שהרי הוא מתנהג עמך, ואולי הרמ"א יודע שהוא גם ירא ה', כמו שראינו עם אבימלך שאברהם טען שהיה יכול להיות ירא ה'.

1. הונאה רק קיימת עם אחיך ולא הנוכרי (ורעיך)

נוכרי (ואולי רעיך) מגדיר חברה ומערכת יחסים תועלתנית, רחבה, לפעמים היא 'רע'

אחיך מגדיר מערכת יחסים ערכית, משפחתית

2. הונאה יש בה הסכם בין שתי הצדדים, ולכן לנוכרי, כאשר המדד היא מדד יעילות, utility, קיים מקום להתיר.  אבל כאשר המדד היא מדד משפחתי ערכי בין אחים אין מקום להתיר אפילו עם הסכמת שתי הצדדים

ולכן, בני יעקב עשו הסכם תועלתני, יעילות, עם שכם, הסכם שמקובל

ואפשר שהונאת יצחק על ידי רבקה הייתה טעות,

שאפילו אם עשיו בגדר רעיך ולא אחיך (שזה קשה לומר) אבל יצחק בעלה הייתה בגדר אחיה או גופה