בהינתן האמור:
1. הבורא אינו ניתן להגדרה בשפה של הנברא, כלומר יש שני שפות שונות -- שפת הבורא ושפת הנברא
2. כדי לקיים שיחה ולתקשר בין שפות שונות צריכים צורות דומות, ולזהות את כללי התחביר של השפה
3. התחביר היא הכלל העולה מתוך היחס בין הפרטים של הצורות של השפה
4. המרחק בין השפות ניתן להגדיר על ידי כמות הפירושים האפשריים בתרגום משפה לשפה
5. כמות הפירושים ביחסי הפוך לכמות האינפורמציה,
אפשר לומר, שככל שיש יותר קשרים בין הפרטים, הצורות בשפה אחת, יש כלל הבוקע ועולה עם יותר אינפורמציה, והיא ממעטת את המרחק לכלל השני שעולה משפה השניה.
בראש השנה אני מחפש תחילת תהליך, אני מחפש תהליך של קישור לבורא על ידי תקשורת עם הבורא. אני בוחר שפה הבנויה מצורות, מילים בתורה הכתובה, עם תחביר של התורה בעל פה. אין לי דרך לקשר את עצמי בצורה ישירה לבורא. המרחק גדול מידי, אבל יש לי דרך לצמצם את המרחק, כך שהקפיצה בין שפות, בין עולמות תהיה קטן ככל שאפשר.
אני רואה תופעות בעולם מסביבי, ואין לי דרך לפרש אותם. אין לי שפה להסביר מדוע האבק העולה מסוריה מכסה את העולם, העולם הפרטי שלי, וגם את העולם האירופי. מצפון תפתח, דבר הצפון על ידי אבק הבא מהצפון. אבל אני יכול לעמול בעולם הקטן שלי, עולמו של נזיר, שפת הנזירות מול שפת הנדר. עולם של תקשורת והקשר. עולם של מערכות מורכבות שאין דרך לגשר בין הפרטים, ודדוקא לראות את השוני בין הפרטים כחיזוק של הכלל.
אני מודה על השנה שעברה, למדתי הרבה, פגשתי מחשבות ואנשים, ואני מצפה לשנה הבאה לטובה, שנה של גאולה ושמחה, אושר וכבוד, שכל יום מביא פרט חדש, והשנה מחברת את הפרטים והצורות בשפה החדשה שלה.
