Thursday, November 21, 2019

לא תעמוד על דם רעך

נראה לי שכל הדין אמור רק כאשר רעך אינו יכול להציל את עצמו, ראה חברו טובע וכדומה, אבל כאשר רעך יש לו כוחות להציל את עצמו אין חובה כלל.  וזה נראה די מפורש בהלכה שחברו חייב להחזיר לו הוצאות הצלה

ועוד נראה לי שדין רעך ממעט, רק הקרוב לכך, וכן הדין לגבי הצלה עכו״ם אינו בחובת לא תעמוד על דם רעך

ועוד מעניין שהברייתא אומרת ׳חברו׳ כלומר הקרוב אליו ממש

יצירה ללידה, פירות וגילוי

דברים שכתבתי סוף פרק שלישי מסכת נדה

חכמים אומרים 'אין למדין יצירה מטומאה', 
אבל הגמרא אומרת שלרבי ישמעאל יש לימוד טוב מהפסוק,'לידה', שני לידות
ואפיחכמים יש הבה אמינא לקבל אותה.  
מדוע לא קיבלו חכמים את ההבה אמינא?  
מה כן טוב בלימוד ומה לא טוב בלימוד מהמקרא? 

ונראה לי שצריכים לחלק בין יצירה ללידהובתוך לידה בין שני מרכיביםפירות וגילוי 

יש שלב ראשון של יצירהוזה מאופיין בשבעה ימי בראשית
כנגד יצירית הוולד יש שבעה ימי טומאה.  
ויש שלב שני של פירות היצירהשהיא גם השלב הראשון של לידה.  
פירות היצירה לקוחים זמןומשלימים את היצירה.  
לכן תמיד לא מחלקים בין היצירה של שבעה לבין השלושים ושלוש
כמו שלא מחלקים בין הארבעה עשרה לששים ושש
שאין המנין של ימי טהרה עומד בפני עצמה אלא היא מנין משלימה ליצירה.  (ובפשטות כבר למדנו בבראשית שני יצירות באדם וחוה
ואח"כ הגמרא אצלנו תביא את היצירה השניה מהצלע.) 

אבל ענין טומאה אינה באה מכוח היצירההטומאה באה מכוח הגילוי, 'והיא גלתה מקור דמה'.  השלב השני של לידההגילוי.