Wednesday, November 17, 2021

שמיטה -- רמב״ם פרק ג׳

ֿפרק ג׳

עֲבוֹדַת הָאָרֶץ בְּשָׁנָה שִׁשִּׁית שְׁלֹשִׁים יוֹם סָמוּךְ לַשְּׁבִיעִית אֲסוּרָה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָהּ לַשְּׁבִיעִית. וְדָבָר זֶה בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הוּא שֶׁנֶּאֱסַר מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְגָזְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹרְשִׁים שְׂדֵה הָאִילָן עֶרֶב שְׁבִיעִית בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא עַד הָעֲצֶרֶת. וּשְׂדֵה הַלָּבָן עַד הַפָּסַח. וּבַזְּמַן שֶׁאֵין מִקְדָּשׁ מֻתָּרִין בַּעֲבוֹדַת הָאָרֶץ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדִין תּוֹרָה: 

אפשר לשמוע רשימו של הרב ראם, אבל אנני מבין מה הקשר בין גברא וחפצא לבין עבודה בשנה בששית?

מועד קטן דף ד׳

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ וְכִי גְּמִירִי הִלְכְתָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים דּוּמְיָא דְּנִיסּוּךְ הַמַּיִם אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים לָא

יותר נראה שהחילוק אינו גברא חפצא אלא לאומי ופרטי, ניסוך המים לאומי...אוניברסלי,  סקאלה יותר רחבה מלאומי אפילו...


הלכה ט׳ י׳ י״א


משנה תורה, הלכות שבת כ״ב:כ׳
וְכָל מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר:

Torat Emet 363


משנה שקלים ג׳:ב׳
לְפִי שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם, שְׁנֶּאֱמַר וִהְיִיתֶם נְקִיִים מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים
Torat Emet 357

משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ו׳:ה׳
וְיֵשׁ מוּמִין שֶׁאֵין פּוֹסְלִין אֲבָל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אָמְרוּ שֶׁכָּל כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ עוֹבֵד:


Torat Emet 363

חיפוש ׳מראית עין׳