נדרי הבאיאמר קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים
אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד:
גמ'
תנא
נדרי הבאי מותרין שבועות הבאי אסורין
היכי דמי שבועות הבאי
אילימא דאמר שבועה אם לא ראיתי בדרך הזה
מידעם קאמר
אמר אביי
דאמר שבועה שראיתי
אמר ליה רבא
אם כן למה לי למימרועוד דומיא דנדר קתני
אלא אמר רבא
באומר יאסרו פירות העולם עלי בשבועה אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים
(דף כה - א)
א''ל רבינא לרב אשי
ודלמא האי גברא קינא דשומשמני חזא ואסיק להון שמא עולי מצרים ושפיר משתבע
א''ל
כי משתבע אדעתא דידן משתבע ואנן לא מסקינן נפשין אשומשמני
ועל דעתא דנפשיה לא עביד איניש דמשתבע
והתניא
כשהן משביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך אלא על דעתינו ועל דעת בית דין
לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאסיק להו לאיסקונדרי ואסיק להון שמא זוזי ומדקאמר על דעתינו מכלל דעביד אינש דמשתבע אדעתא דנפשיה
לא לאפוקי מקניא דרבא
דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי אתא לקמיה דרבאא''ל ללוה זיל פרע ליא''ל פרעתיךא''ל רבאא''כ זיל אישתבע ליה דפרעתיהאזל ואייתי קניא ויהיב זוזי בגויה והוה מסתמיך ואזיל ואתי עליה לבי דינאאמר ליה למלוה נקוט האי קניא בידך נסב ס''ת ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיהההוא מלוה רגז ותברה לההוא קניא ואישתפך הנהו זוזי לארעא ואישתכח דקושטא אישתבע
ואכתי לא עביד דמישתבע אדעתא דנפשיה
והתניא
וכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל בערבות מואב אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום שנאמר {דברים כט-יג} ולא אתכם לבדכם וגו' מאי אמר להו משה לישראללאו הכי קאמר להו דלמא עבידתון מילי ואמריתון על דעתינו משום הכי אמר להו על דעתי לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאסיקו שמא לעבודת כוכבים אלוה מכלל דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה לא עבודת כוכבים איקרי אלוה דכתיב {שמות יב-יב} ובכל אלהי מצרים וגו' ולשבע יתהון דמקיימיתון מצות משמע מצות המלך ולשבע יתהון דמקיימיתון כל מצות משמע מצות ציצית דאמר מר שקולה מצות ציצית כנגד כל מצות שבתורה ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה משמע תורה אחת ולשבע יתהון דמקיימיתון תורות משמע תורת מנחה תורת חטאת תורת אשם ולשבע יתהון דמקיימיתון [תורות] ומצות [תורות] משמע תורת המנחה מצות משמע מצות המלך ולישבע יתהון דמקיימיתון תורה כולה תורה כולה משמע עבודת כוכבים דתניא חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה ולישבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה אי נמי שש מאות ושלש עשרה מצות
אלא
משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט:
אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד:
ולא
והא ההוא חויא דהוה בשני שבור מלכא רמו ליה תליסר אורוותא דתיבנא ובלע יתהון
אמר שמואל
בטרוף כולהו נחשי מיטרף טרפי אגבו טרוף קאמרינן
ולתני טרוף מילתא
אגב אורחיה קמ''ל דקורת בית הבד גבו טרוף
למאי נפקא מינה למקח וממכר
נדרי שגגות
אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתהשאני אוכל ושאני שותה ושכח ואכל ושתהאמר קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני
ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה
ראה אותן אוכלין תאנים ואמר הרי עליכם קרבןונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחריםבש''א
הן מותרים ומה שעמהם אסורים
ובה''א
אלו ואלו מותרין:
גמ'
תנא
כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות
היכי דמי שבועות שגגות
כגון רב כהנא ורב אסי
הדין אמר שבועתא דהכי אמר רבוהדין אמר שבועתא דהכי אמר רב
דכל חד וחד אדעתא דנפשיה שפיר קמישתבע:
ראה אותן אוכלין:
תנן התם
פותחין בשבתות ובי''טבראשונה היו אומרים אותן הימים מותרים ושאר כל הימים אסוריםעד שבא רבי עקיבא ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כלו
אמר רבה
דכולי עלמא כל היכא דאמראילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבאדכולהון אסורין ואביו מותרלא נחלקו אלא באומראילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר
דף כו - א
ורבא אמר
דכולי עלמא כל היכא דאמראילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר כולם מותריןלא נחלקו אלא באומראילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבאב''ש סברי לה כרבי מאיר דאמר תפוס לשון ראשוןובית הלל סברי לה כרבי יוסי דאמר בגמר דבריו אדם נתפס
איתיביה רב פפא לרבא
כיצד אמר ר' עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולוקונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהן הותרו כולםשאיני נהנה לא לזה ולזההותר הראשון הותרו כולם הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין
בשלמא לרבה מוקים לה לרישא דאמר לזה ולזה וסיפא דאמר לכולכם
אלא לדידך בשלמא רישא מוקים לה דאמר לכולכם
אמר ליה רבא
אלא סיפא דאמר לזה ולזה ר''ע היא אמאי פליגי רבנן עליה והאמרת דברי הכל מותר
(דף כו - ב)אמר ליה רבא
ולרבה לר' עקיבא מי ניחא
סיפא במאי מוקים לה דאמר לכולכם הי דין הוא ראשון והי דין הוא אחרון
אלא רישא דאמר לכולכם וסיפא כגון שתלאן זה בזה ואמר פלוני כפלוני ופלוני כפלוני
דיקא נמי דתניא הותר האמצעי הימנו ולמטה מותרין ולמעלה אסורין
איתיביה רב אדא בר אהבה לרבא
קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללבאמרו לו והלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצליםמעשה היה והתירו רבי מאיר בכל הבצלים
מאי לאו דאמר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר כל הבצלים אסורין וכופרי מותר
לא באומר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר בצל פלוני ופלוני אסורין וכופרי מותר
ורבי מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן
(דף כז - א)
איתיביה רבינא לרבא
רבי נתן אומר יש נדר שמקצתו מותר ומקצתו אסורכיצד נדר מן הכלכלה והיו בה בנות שוחואמר אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה לא הייתי נודרהכלכלה אסורה בנות שוח מותרותעד שבא ר' עקיבא ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כולו
מאי לאו דאמר אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר תאנים שחורות ולבנות אסורות בנות שוח מותרות ור' עקיבא היא ופליגי רבנן
לא באומר אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר כל הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות
מאן תנא להא
דתנו רבנן
נדר מחמשה בני אדם כאחד הותר לאחד מהם הותרו כולןחוץ מאחד מהן הוא מותר והן אסורין
אי לרבה רישא רבי עקיבא וסיפא דברי הכל
אי לרבא סיפא רבנן ורישא דברי הכל:
