Sunday, October 8, 2017

עשיית סוכה, צל, מחסה


ביטול ברוב במין שאינן מינו באה מתוך הבריאה החדשה ולכן במין במינו כאשר אין אינפורמציה חדשה אלא כמות יותר של דברים דומים הרי המערכת מתקפלת לתוך עצמה אבל במין שאינו במינו אי אפשר לדחוס וקיימת בריאה חדשה ולכן יש ביטול של הפרטים בתערובות.  

[דרך אגב, אבי מרי אמר לי שהרב סולוביצ'יק הסביר שלשיטת מין במינו קיימת ביטול אפשר להסביר שאחת טמא ואחת טהור, או אחד אסור ואחד מותר, ויש בדרגה של איסור והיתר מין שבאינו מינו]

והקשה עלי בני מיכה אם כן מדוע צריך רוב לביטול. הרי אפילו חצי חצי ואני אומר אפילו פחות התערבות היא בריאה חדשה ולכן לא צריך להיות זכר לפרטים

ועכשיו נראה לי על פי הגמרא בסוכה שבכל בריאה חדשה אפשר לראות את בניית המבנה ובניית התיפקוד. או בניית החומר ובניית הצורה. והבריאה חדשה באמת הצורה היא חדשה לגמרי ואין זכר פרטים אבל המבנה עדיין יש בה זכר לפרטים נשאר רושם במבנה ולכן צריך רוב כדי שהבריאה החדשה תלך אחרי הרוב. וכן נראה לי בסוכה.  

בדף י׳ במסכת סוכה מתחיל רצף של שלושה משניות
העושה סוכותו תחת האילן כמי שעשה בתוך הבית 
פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה
הדלה עליה את הגפן וכו׳

לשיטתנו העשייה במשנה הראשונה מאפיין עשייה של בריאה חדשה. קצת קשה שהיה יותר נכון להשתמש בפועל ברא ולא עשה. 

בזמן עשיית הסוכה יש בריאה חדשה ועם  בריאת הסוכה נעשה עם סכך פסול הסוכה פסולה אפילו אם בסופו של דבר כמות הסכך פסול קטנה ביחס לסכך כשר. וזה משום שהסוכה נברא עם פסול. 

לעומת זה פירש עליה סדין אחרי שכבר נברא סוכה אינה פוסלת את הסוכה שהרי כבר נברא סוכה ועכשיו הסדין בטל לעומת הסכל הכשר. 

אז חילוק אחד וזה גם מובא לשיטת הבעל המאור היא בזמן. מה בא לפני מה. אלא שהחילוק לשיטתנו היא בין בריאה חדשה של מבנה לבין בריאה חדשה של צל ומחסה. 

שהרי אפשר לשאול כיצד קיימת ביטול בין הסדין לסכך הרי הם לא מעורבים זה בזה. אן תערובות.  ועוד כיצד עם חבט את האילן ועירב בו סכך כשר ולא כהסבר הבעל מאור במילה חבט. כיצד יש ביטול מים במינו?  

ונראה לי שיש חילוק בין עשיית מבנה הסוכה לבין עשיית צל ומחסה הסוכה. 

הרי אם בנה סוכה בתוך בית ואחר כך הוריד את הבית יש בעיה של תעשה ולא מן העשוי. כלומר אעפ שבנה מבנה של סוכה ובנה צל של סוכה עצם הבניה לא נחשבת. 

יש מעשה בניה של מבנה וזה דבר אחד.  
אבל יש גם עשייה של צל. מחוץ למבנה. ואם נעיין בצל שם אכן קיימת תערובות בין הצל הבא מהסדין לצל הבא מהסכך

אבל שחבט את האילן והוריד לשיטת רשי את האילן לתוך אין התערבות בצל אלא בשעת עשיית המבנה. 

המשנה הראשונה דנה בעשיית מבנה. והשנייה בעשיית צל. והשלישית חוזרת למבנה. וזה הגיוני בתוך הפרק הראשון. המשנה האמצעי פירש עליה סדין לא ממש במקום היא משמה של פרק שני הדנה בישיבה תחת צלו של סוכה. והיא באה ללמד על המשמעות הסמוכות לה. 

ובכך נראה לי להסביר את הרמבם בהלכות סוכה פרק ה 
יג עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אף על פי שהכשר יתר על הפסול פסולה.

מדוע אין ביטול?

והרי בהלכה הקודמת הרמבם כותב
יב העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית. הדלה עליה עלי האילנות ובדיהן וסכך על גבן ואחר כך קצצן. אם היה הסיכוך הרבה מהן כשרה. ואם לא היה הסיכוך שהיה מתחלתו כשר הרבה מהן צריך לנענע אותן אחר קציצתן כדי שתהיה עשויה לשם סוכה: 

ופה כאשר הדלה עליה סכך פסול יש ביטול ברוב!!

אלא הרמבם מחלק כדרכנו בין עשיית חומר מבנה הסוכה לעשיית הצל וצורת הסוכה. 

[אפשר גם להסביר שבמבנה אין ביטול משום שאפשר לראות את המרכיבים, ואין תערובות, אבל בצל יש ביטול שאי אפשר לראות את המרכיבים שגורמים לצל ולכן יש תערובות מליאה]