Sunday, July 31, 2022

פרק רביעי - בית שמאי

[נראה שבפרק זה פיגול תלויה בכפרה, עבודת הכהן או שליחות הכהן לעבודת הבעלים?  נראה בהנגדה לסוף פרק הקודם]

[עכשיו אחרי לימוד עם דוד צוקברוט --
אני שומע שתי כיוונים, בית הלל ורבי עקיבא, זריקה אינה שפיכה, יש מדרג של כפרה מול בית שמאי ורבי ישמעאל יש מדרג של קדושה, הדיון סביב בכור, מעשר ופסח מראה לרבי יוסי הגלילי מדרג בתוך עולם הקדושה, בכור קדוש מלידה...
וכל זה מחזיר אותי משנה בתחילת המסכת, מדרג הקדושה, חוני, לשם גבוהה ממנו...]



מתני׳ 
בית שמאי אומרים 
כל הניתנין על מזבח החיצון שנתן במתנה אחת כיפר 
ובחטאת שתי מתנות
ובית הלל אומרים 
אף חטאת שנתנה מתנה אחת כיפר
לפיכך אם נתן את הראשונה כתיקנה ואת השניה חוץ לזמנה כיפר
ואם נתן את הראשונה חוץ לזמנה ואת השניה חוץ למקומה פיגול וחייבין עליו כרת

כל הניתנין על המזבח הפנימי שאם חיסר אחת מן המתנות כאילו לא כיפר 
לפיכך נתן כולן כתיקנן ואחת שלא כתיקנה פסולה ואין בו כרת:
[כאילו יש פיגול במזבח הפנימי? עבודת הפנים?]

גמ׳ 
תנו רבנן 
מנין לניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר 
תלמוד לומר (דברים יב כז) "ודם זבחיך ישפך" 
והאי להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא
מנין לכל הדמים שטעונים מתן דם ליסוד 
ת"ל ודם זבחיך ישפך 

נפקא ליה מדרבי 
דתניא 
רבי אומר (ויקרא ה, ט) והנשאר בדם ימצה שאין ת"ל בדם ומה ת"ל בדם
לפי שלא למדנו אלא לניתנין מתן ד' שטעונין מתן דמים ליסוד שאר דמים מנין 
ת"ל והנשאר בדם ימצה 
שאין ת"ל בדם ומה ת"ל בדם לימד על כל הדמים שטעונין מתן דמים ליסוד

ואכתי להכי הוא דאתא מיבעי ליה לכדתניא 
מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ת"ל ודם זבחיך ישפך

סבר לה כר' עקיבא דאמר 
לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה
דתנן 
ברך ברכת הפסח פטר את של זבח
של זבח לא פטר את הפסח 
דברי רבי ישמעאל
רבי עקיבא אומר 
לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו

אכתי להכי הוא דאתא מיבעי ליה 
לכדתניא 
ר' ישמעאל אומר 
מתוך שנאמר (במדבר יח, יז) אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז וגו' 
למדנו לבכור שטעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח 
מעשר ופסח מנין תלמוד לומר ודם זבחיך ישפך

סבר לה כר' יוסי הגלילי
דתניא 
רבי יוסי הגלילי אומר 
דמו לא נאמר אלא דמם 
חלבו לא נאמר אלא חלבם 
לימד על בכור מעשר ופסח שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח

ורבי ישמעאל האי קרא מפיק ליה להכי ומפיק ליה להכי 
תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל
בשלמא לרבי ישמעאל דמוקים לה כוליה בבכור היינו דכתיב (במדבר יח, יח) ובשרם יהיה לך
אלא 
לרבי יוסי דמוקי ליה נמי במעשר ופסח מעשר ופסח בעלים אכלי ליה 
מאי ובשרם יהיה לך 
אחד תם ואחד בעל מום
לימד על בכור בעל מום שניתן לכהן שלא מצינו לו בכל התורה כולה
ורבי ישמעאל נפקא ליה מלך יהיה דסיפא

(ל״ז ב)
בשלמא לר' יוסי הגלילי דמוקי ליה נמי במעשר ופסח 
היינו דכתיב (במדבר יח, יז) לא תפדה (כי) קדש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה
דתנן 
תמורת בכור ומעשר הן וולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם 
הרי הן כבכור ומעשר ויאכלו במומן לבעלים
ותנן 
אמר רבי יהושע שמעתי שתמורת פסח קריבה ותמורת פסח אינה קריבה ואין לי לפרש
אלא 
לרבי ישמעאל דמוקי ליה כוליה בבכור 
מעשר ופסח דלא קריבה תמורתן מנא ליה 
מעשר גמר עברה עברה מבכור
פסח בהדיא כתב ביה כשב 
מה ת"ל אם כשב לרבות תמורת הפסח אחר הפסח שתקרב שלמים 
יכול אף לפני הפסח כן ת"ל הוא

וכל הנך תנאי דמפקי ליה להאי דם זבחיך ישפך לדרשא אחרינא 
האי כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן מתנה אחת שכיפר 
מנא להו 
סברי להו כבית הלל 
דאמרי אף חטאת שנתנה מתנה אחת כיפר 
וילפינן כולהו מחטאת:

[יש שתי תבניות, תבנית שפיכה על היסוד, ותבנית חטאת.  בשתיהם קיימת ׳נתינה אחת׳, אבל חטאת באה לכפר, ושפיכה על היסוד נראה שאינה לכפרה, וזה חוזר למימרא של רבי עקיבא: ״לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה״

כעיקרון למדנו שריבוי נתינה על הקרנות מעיד על כפרה, מדוע שופכים על היסוד? האם זה בכלל עבודה? שיירים?]