[14:09, 8/6/2023] David Guedalia: מה הקשר או הנגדה עם סיום הפרק הקודם, גט קרח?
[15:00, 8/6/2023] Rabbi Zuriel: וואו. שאלה מצוינת.
מגובה עשרים אלף רגל...
אולי אפשר להציע שמשנת גט קרח יחד עם המשנה המקפידה הקפדה חמורה על זמן ומקום, בנוסף על השמות והכתובות (עט:- פ.) בעצם מביאות את דיני "שטר", תעודה רשמית, לגט. זוהי תפיסת רבי מאיר, עדי חתימה כרתי.
כאן אני מציע עוד חוליה בטיעון- שטר נחוץ ליצור העברת רשות ושייכות, יציאה מן הבית. שניהם בעיני מושגים ציבוריים- משפטיים.
בריש פרק תשיעי, דעת חכמים במשנה, במיוחד לפי ראב"ע, מציגה מימד שונה, המימד של הקשר האנושי, הבין אישי של אישות וגירושין. כריתות הקשר.
מה אתה חושב? 😊🤼♂️
-=-=-=-
נשמע כיוון פורה, פרק שמיני היה בו תנועה מתמדת בין דיני גט, שטר, בית דין, הגדרה של חכמים, מטבע לשון כולם כקובעים את מהות הנשואין לבין מחלוקות בית שמאי ובית הלל ששם נראה צד אנושי יותר בין אישי.
ממש הרגשתי בפרק שמיני דיאלקטיקה ולא מורכבות
פרק תשיעי אני מצפה לראות תוצר של המורכבות, שילוב של שטר ומימד בין אישי,
ואולי פרק תשיעי מחדש את הזהות הזוגי של הבית, לא איש ואישה, אלא זוג ובגירושין הפרדת זוג, אבל לא כדי ליצור פרט וזהות אישית אלא יש פה פן של 'חלק' נפרדות, האיש נשארת נפרדת
-=-=
ועכשיו אני חושב על מה שאישתי אמרה לי, שבית שמאי רואים את העתיד ומביאים אותה לתוך ההווה, ולכן גיטה וידה באים כאחד נשמע שיטתם, אלא נראה לי קשה שהרי רבא (עולם העשיה נטו) מביא את החידוש של גיטה וידה באים כאחד. ויש מימד של לראות את העתיד כאשר הבעל אומר ׳אלא לפלוני׳. לעומת תנאי (על מנת) שמגדיא בהווה את התנאים של ההווה, האמירה של ׳חוץ׳ ו-׳אלא׳ מביאים את העתיד לתוך ההווה, וחכמים מחפשים הפרדה בין הזוג, הפרדה לא רק קשר אישי, אלא שהעתיד שלה ושלו מופרדים.
