זבחים כ״ח, כ״ט
סברוה עור אליה כאליה דמיוהא קא מחשב מאכילת מזבח לאדםאמר שמואל הא מני ר' אליעזר היא דאמרמחשבין מאכילת מזבח לאכילת אדם ומאכילת אדם לאכילת מזבח
מנה"מ אמר שמואל תרי קראי כתיבי
אמר ליה רב פפא לרבאלדידך שלישי דפרשת קדושים תהיו מאי דרשת ביהההוא מיבעי ליה למקום שיהא משולש בדם בבשר ובאימורין
רש״י:
שיהא משולש כו' - ולימד על מחשבת חוץ למקומו שאינה מועלת אלא או בקדשי קדשים שחישב עליהם לאוכלם חוץ לעזרה או בקדשים קלים לאוכלם חוץ לעיר פרט למחשב לאכול בהיכל דלא פסיל דבעינן שחישב על מקום המשולש:
רציתי לדייק שאביי אינו סובר כך, לאביי מחשבת מקום ההיכל פיגול
דוד צוקרברוט האיר שתי סוגיות שפותחות עם שמואל
וסתם מוזר ששמואל איש הממון פותח סוגיות בזבחים, מעניין כמה פעמים שמואל מופיע בזבחים?
עוד נראה, סוגיא ראשונה, עיקרה עיון בנושא אכילת אדם ואכילת מזבח, ודוד צוקרברוט אמר שנראה המשך התהליך, לא רק עבודת שחיטה, קבלה, הולכה, זרקיה, אלא גם אכילה, ואכילת מזבח ואכילת אדם בסוף הם חלק מתהליך שהתחיל עם רצון בעל הקורבן.
ודברנו על מהות פיגול, מה משמעות ההבדל בין זמן למקום. ונראה שהתהליך צריך קיצבה, תחילה וסוף, ולכן זמן כל כך חשוב. ואילו מקום אינו כל כך משמעותי לתהליך. קורבנות בַמַה מוכיחות שמקום לא מוגדר, ואפשר להקדיש קורבן, להתחיל את התהליך בכל מקום. אבל זמן בעיה.
והמשך הסוגיא (עדיין לא התעמקנו) מביא את רצון ואיחור, כלומר הרצון שהתחיל את התהליך יצר מסגרת זמן ומחייב את סיומה בזמן
בן עזאי אומר אותו מה ת"ללפי שנא' (דברים כג, כב) לא תאחר לשלמו יכול אף מאחר נדרו בלא ירצהת"ל אותו אותו בלא ירצה ואין המאחר נדרו בלא ירצה
-=-
אמר רבי אליעזר כוף אזנך לשמוע
במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבראו אינו אלא באוכל מזבחו ליום שלישיאמרת אחר שהוא כשר יחזור ויפסל
אמר לו רבי עקיבא
הן מצינו בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה וכיון שראו סתרואף אתה אל תתמה על זה שאע"פ שהוכשר שיחזור ויפסל
אמר ליה
הרי הוא אומר המקריב בשעת הקרבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישיאו אינו אומר המקריב אלא זה כהן המקריבכשהוא אומר אותו בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן
בן עזאי אומר
אותו מה ת"ל לפי שנא' (דברים כג, כב) לא תאחר לשלמויכול אף מאחר נדרו בלא ירצהת"ל אותו אותו בלא ירצה ואין המאחר נדרו בלא ירצה
אחרים אומרים
לא יחשב במחשבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי
