אני מקשיב לרב חיים נבון. נראה לי מיסטיקה באה מהמילה mystery תעלומה. אי ידיעה. כאשר דבר ידוע אין מיסטיקה.
אי ידיעה לעצמו לא מביא לידי רוחניות וקשר עם הקב״ה. הפחד של הלא נודע לא מביאה גדלות. היא מביאה יראה. לא אהבה.
אבל כל דת יש בו רעיון של יצור גדול מהפרט. וההפרש בין הפרט ליצור היא הלא נודע. החלק האלוקי המתוסף לפרט כאשר הוא פוגש את הלא נודע וצובר ידע.
עוד נראה שהמיסטקן מפעיל כלי בלא נודע שאינם בר השגה כדי להשיג מטרה בנודע. זה לעצמו לא מוזר כל כך. למשל מתפללים בכלים לא מובנים כדי להשפיע על העולם. אלא שלא כך התפילה אסורה שתבוא עם צפיה לתמורה. הגמרא במפורש כל המעיין סופו בא לידי כאב.
גם נראה שאנחנו תמיד מפעילים מכשירים וכלים מכן מכונית מבלי להבין כיצד היא פעולת. אלא שגם פה יש הבדל מהותי. אפשר שאני לא מבין אבל אני מכיר משהו שכן מבין. אפשר לצייר את הגרף האינפורמציה והידע. ככל שהגרף צפוף קיימת ריבוי אינפורמציה שמזינה את התוצר של הפעולה בוא לא מובנת לי. אבל בגרף דליל באמת זה מגי ומיסטי להאמין שהתוצר יבוא על ידי הפעלה של הלא נודע
