המדרגה הראשונה. תחילת מדרגות הנבואה - שילוה לאיש עזר אלוקים שיניעהו ויזרזהו למעשה טוב גדול כהצלת קהל ישובים מקהל רעים או הציל חשוב וגדול או השפיע טוב על אנשים רבים וימצא מעצמו לזה מניע ומביא לעשות - וזאת תקרא ׳רוח יי׳....
[אני אוהב את העובדה שמדובר על מעשה כללי, לציבור, מעשה טוב גדול! גדול בסקאלה לאו דווקא מעשה עם הרבה תוצר]
המדרגה השניה היא - שימצא האדם כאילו ענין אחד חל עליו וכח אחר התחדש וישימהו לדבר וידבר בחכמות או בתשבחות או בדברי הזהרה מועילים או בענינים הנהגיים או אלוקיים וזה כולו בעת היקיצה והשתמש החושים על מנהגיהם....
המדרגה השניה היא - שימצא האדם כאילו ענין אחד חל עליו וכח אחר התחדש וישימהו לדבר וידבר בחכמות או בתשבחות או בדברי הזהרה מועילים או בענינים הנהגיים או אלוקיים וזה כולו בעת היקיצה והשתמש החושים על מנהגיהם....
[חידוש, בריאה, יצירה, מביא לידי דיבור!]
המדרגה השלישית - והיא תחילת מדרגות מי שיאמר 'ויהי דבר יי אלי' - ומה שנוטה מן הלשונות אל זה הענין - הוא שיראה הנביא משל 'בחלום' ובתנאים ההם כולם אשר קדמו באמיתת הנבואה ובגוף ה'חלום' ההוא 'של נבואה' יתבאר לו ענין המשל ההוא אי זה דבר נרצה בו - כרוב משלי זכריה כולם:
המדרגה הרביעית - שישמע דבר 'בחלום של נבואה' מפורש מבואר ולא יראה אומרו כמו שקרה לשמואל בתחילת נבואה שבאה אליו כפי מה שבארנו מענינו:
המדרגה החמישית היא - שידבר עמו 'איש בחלום' כמו שאמר בקצת נבואות יחזקאל "וידבר אלי האיש בן אדם וגו'":
המדרגה הששית - שידבר לו 'מלאך בחלום'; וזה - ענין רוב ה'נביאים' כאמרו "ויאמר אלי מלאך האלוקים בחלום וגו'":
המדרגה השביעית - שיראה 'בחלום של נבואה' כאילו הוא ית' ידבר עמו כמאמר ישעיה "ראיתי את יי וגו' ויאמר את מי אשלח וגו'" וכמאמר מיכיהו בן ימלה "ראיתי את יי וגו'":
המדרגה השמינית - שיבואהו חזון 'במראה הנבואה' ויראה משלים כאברהם 'במראה בין הבתרים' - כי המשלים ההם היו 'במראה' ביום כמו שהתבאר:
המדרגה התשיעית - שישמע דברים 'במראה' כמו שבא באברהם "והנה דבר יי אליו לאמר לא יירשך זה":
המדרגה העשירית - שיראה 'איש' ידבר עמו 'במראה הנבואה' כאברהם גם כן באלוני ממרא וכיהושע ביריחו:
=-=-
המדרגה האחת עשרה - שיראה מלאך ידבר עמו 'במראה' כאברהם 'בשעת העקדה'.
וזאת אצלי - העליונה שבמדרגות הנביאים אשר העידו הספרים בענינם - מאחר אשר התישב מה שהתיישב משלמות דבריות האיש כפי מה שיחיבהו העיון ואחר ההתנות במשה רבנו אבל אם אפשר שיראה הנביא עוד 'במראה הנבואה' כאילו האלוה ידבר עמו - הוא רחוק אצלי ולא יגיע כח פועל המדמה לזה ולא מצאנו זה הענין בשאר הנביאים.
ולזה באר בתורה ואמר "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו" - שם ה'דיבור' ב'חלום' לבד ושם ל'מראה' הדבקות השכל והשפעתו - והוא אמרו 'אליו אתודע' שהוא התפעל מן 'ידוע' ולא באר שב'מראה' - שמע דבר מהאלוה:
וכאשר מצאתי כתובים יעידו בדבר שמעו הנביא ויבואר שהוא ב'מראה' אמרתי על צד ההשערה שאפשר שיהיה זה הדבר אשר ישמע 'בחלום' ולא יתכן כמותו 'במראה' הוא שיהיה האלוה ידמה לו שהוא ידבר עמו - זה כולו על צד המשך אחר הנראה. ואפשר שיאמר האומר שכל 'מראה' שתמצא בו שמע דיבור - יהיה תחילת הענין ההוא 'מראה' ואחר כן הגיע להשתקע ושב 'חלום' - כמו שבארנו באמרו "ותרדמה נפלה על אברם" ואמרו "זו - תרדמה של נבואה" - ויהיה כל דיבור שישמע על אי זה צד שישמע - 'בחלום' כמו שבא הכתוב "בחלום אדבר בו". אבל 'במראה הנבואה' לא יושג בו אלא משלים או השגות שכליות יגיעו בעבורם אל עניני חכמות כמו שיגיעו מן העיון כמו שבארנו - והוא אמרו "במראה אליו אתודע". ולפי זה הפרוש האחרון יהיה מדרגות הנבואה - שמונה מדרגות והעליונה שבהם והשלמה - שיתנבא 'במראה' בכלל ואפילו דיבר עמו איש כמו שנזכר:
ואולי תקשה עלי ותאמר כבר מנית במדרגות הנבואה - שיהיה הנביא שומע הדיבור מהאלוה ידבר עמו כישעיה ומיכיהו - ואיך יהיה זה ויסודנו - שכל נביא אמנם ישמע הדיבור באמצעות מלאך אלא משה רבנו אשר נאמר בו "פה אל פה אדבר בו"? - דע כי הענין כן ושהאמצעי הנה הוא הכח המדמה שהוא אמנם ישמע שהאלוה דיבר אתו 'בחלום של נבואה'; ומשה רבנו 'מעל הכפורת' 'מבין שני הכרובים' מבלתי השתמש בכח המדמה. וכבר בארנו ב"משנה תורה" הבדלי הנבואה ההיא ופרשנו ענין "פה אל פה" ו"כאשר ידבר איש אל רעהו" וזולת זה. והבינהו משם ואין צריך להשיב מה שכבר נאמר:
