בס"ד
דף היומי:בבא מציעא דף פא
"מאי טעמא? במחשבה נוספת"
תג"ל: תלמוד גשר לחיים
סיום אחריותו של האומן
תקציר: מתי אחריות האומן על אומנותו מסתיימת ? ברקע נמצאת השאלה אם הדבר שעליו עובד האומן נחשב בחזקת בעליו או של האומן ?
התשובה יכולה להיות מורכבת, גם וגם...
1. מה לומדים היום ?
בבא מציעא דף פא עמוד א
[פ:] מתנ' כל האומנין- שומרי שכר הן.
וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות- שומר חנם.
[פא.]
...הא 'גמרתיו'- שומר שכר.
אבל 'גמרתיו' מאי? שומר חנם.
2. שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת אם "גמרתיו" מסיים את אחריותו של האומן כשומר שכר או לא?
3. הסבר בדרך תג"ל:
אם נסבור שעיקר מושג בעלות הוא "קנין", אז הדבר שנמסר לידי האומן- עדיין קניינו של בעליו.
האומן עובד אצלו, לא יותר.
אם כך, ברגע שהאומן סיים את עבודתו והודיע על כך לבעלים- הוא כבר לא אומן, ולא שומר שכר. זו מסקנת הסוגיה.
אבל, אם נסבור שעיקר מושג בעלות הוא "בידו וברשותו", בשליטתו המעשית- אז
הדבר שעליו עובד האומן הוא ברשותו. הוא חייב להשיבו למעסיק בתום העבודה.
הודעה שהוא סיים עבודתו אינה מספיקה להוציא את הדבר מרשותו ואחריותו.צריך אמירה מפורשת 'טול את שלך...'
4. מה אתה חושב?
ביחס לאחריות של אומן, המשנה אמרה שהוא כמו שומר שכר. יש לו אחריות חמורה כי האומנות ברשותו-בחזקתו.
ביחס לסיום אחריותו של אומן, מסקנת הסוגיה היא ש"גמרתיו"
בלבד מספיק. האומן הוא "רק" עובד, והודעה על סיום העבודה מספיקה לסיים את אחריותו.
זה אומר שהאומנות היא בחזקת המעסיק.
איך שתי ההלכות הללו מתיישבות ??
אשמח לשמוע ממך
צוריאל 😊
-=-=-==-
בשפה של חירות, האומן מאבד את חירותו כאשר הוא מקבל על עצמו עבודה. בנוסף כל אומן הוא גם קבלן עם תוצר וגם עבד ופועל.
השאלה היא האם האומן חייב להמתין עד סיום החוזה שלו עם המעסיק להשתחרר מעבדות שבו, או אומן יכול לשחרר את עצמו.
לשיטת 'סיימתי' האומן משחרר את עצמו ללא הסכם של המעסיק מעבדות שבו.
ואילו 'טול כך' מעגן את מערכת היחסים סביב הקבלנות והתוצר, ולכן מצריך הסכם של המעסיק.
