Wednesday, August 2, 2023

זהות אישה - מתנ' אמר לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתה מאחוריו - דף היומי: גיטין דף עח

 בס"ד     

         דף היומי:  גיטין דף עח

          "במחשבה נוספת"  

      תג"ל: תלמוד גשר לחיים


  גירושין: מפגש פרידה או קנין הגט ?  

                                    

1.מה לומדים היום ?

גיטין דף עח, עמוד א


מתנ' אמר לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתה מאחוריו,

קוראה והרי הוא גיטה- אינו גט עד שיאמר לה 'הא גיטיך'...


תניא...רבי שמעון בן אלעזר אומר: לעולם אינו גט עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתתנה לה ויאמר לה 'הא גיטיך'...


2.  שאלות תג"ל:

לפי המשנה, מהו העיקר בגט? 

מה נחוץ ומה לא נחוץ ?

לפי רבי שמעון בן אלעזר ?


3. הסבר בדרך תג"ל:

יש כאן דבר מוסכם, ודבר שרוי  במחלוקת:

א. הדבר המוסכם: צריך שיאמר הבעל לאשתו 'הא גיטיך'

ב. מחלוקת: האם צריך נתינה ישירה, עם אמירת 'הא גיטיך' בשעת הנתינה ?

לפי ההבנה  של גירושין כמפגש בין האיש לאשתו, מפגש פרידה, מה שחשוב הוא שהוא מדבר איתה ואומר לה. תקשורת בין אישית. נתינת הגט לידה פחות חשובה. זו דעת המשנה, ורבי בברייתא.

רבי שמעון בן אלעזר מחשיב את נתינת הגט . "ונתן בידה" הישיר הוא חשוב. האמירה "רק" מבהירה ומסבירה את מהות הנתינה. עיקר הגירושין הוא שהבעל נותן ביד אשתו את הגט לשם גירושין. האיש נותן לאשתו שטר שאיתו היא מגורשת ויכולה להינשא מחדש. האשה צריכה לקבל ולקנות  מידי בעלה את התעודה הזאת.


4. מה אתה חושב?

הסוגיה אומרת: "הא בעינן 'ונתן בידה'... ! 

לא צריכא, דערק לה חרציה ושלפתיה.

מה עמדת הסוגיה ביחס לעיקר בגירושין ? 

מהי עמדתו של רבא, בשלש האמירות שלו בסוגיתינו ?


אשמח לשמוע ממך

צוריאל 😊


[13:06, 8/2/2023] David Guedalia: ביחס ל(3) - נראה לי לא מוכרח שנתינה מייצגת את הצד הטכני/שטר הוצאה לפועל והאמירה מייצגת את המיפגש האישי.  אפשר הפוך, דווקא הנתינה מראה על קשר ומיפגש, יד ליד, ואילו האמירה היא ההקשר של המיפגש, ההקשר של בית דין והטכני, וכך המשנה אומרת שהאמירה נותנה את ההקשר framing של ׳שטר חוב׳ לסיפור ההלכתי.

[13:23, 8/2/2023] David Guedalia: אולי בהמשך לפתיחת הפרק, האישה בגירושין יש לה תפקיד - היא צריכה לעמוד בזהות האישית שלה, ידה לא כאמצעי ליצירת פירות הקנויים לבעל אלא ידה כמייצג זהות פרטית של האישה.  רבי שמעון בן אלעזר אומר ׳עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתתנה׳ , היא צריכה לתת בחזרה את הגט לבעל, מדוע?  הרי ידה כידו?  אלא נראה שרבי שמעון בן אלעזר רוצה שאישה תעמוד על זהותה הפרטית קודם התהליך.  ואפשר להסביר שמיפגש בין שתי אנשים רק יכול להיווצר כאשר כל אחת יש להם זהות פרטית נפרדת, אבל כל זמן שאין פירוד אין מקום למיפגש חדש.  יוצא שתהליך הגירושין צריך פירוד לפני המיפגש שמביא לפירוד, מעניין

[13:25, 8/2/2023] David Guedalia: מה אני לומד, שאפשר להגדיר זהות אישית במעשה ידים, אני הייתי חושב שזהות אישית לא ממש מתבטא בתוצר ידים שלי, שהרי הרבה אנשים יכולים לעשות אותם תוצרים.  אבל כנראה גם תוצר דומה אם הוא יוצא ממני מבטא את הזהות האישית שלי....ואולי בדומה לתפילה שאני אומר אותם מילים כמו השכן שלי אבל מבטא רצון פנימי שונה...



בס"ד     

         דף היומי:  גיטין דף עט

          "במחשבה נוספת"  

      תג"ל: תלמוד גשר לחיים


נישואין וגירושין מתערבים זה בזה  

                                    

1.מה לומדים היום ?

גיטין דף עט, עמוד ב


בית שמאי אומרים:

פוטר אדם אשתו בגט ישן

בית הלל אוסרין.

איזהו גט ישן ? כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה.


2.  שאלות תג"ל:

מה הרעיון מאחורי מחלוקת  בית שמאי ובית הלל ?


3. הסבר בדרך תג"ל:

חשוב לציין שמשנה זו היא אחת בסידרה של מחלוקות בית שמאי ובית הלל במשניות.

בית הלל מחשיבים ייחוד, ובית שמאי לא מחשיבים ייחוד.

למה ? 

אולי זה פחות בולט כאן, אבל נראה שיש כאן שתי תפיסות- יסוד של נישואין. בית הלל רואה נישואין כאשה ברשות האיש, בביתו. לכן ייחוד לבד כבר מהוה סממן מובהק של נישואין  ו"סותר" גירושין. בית שמאי, לעומתם, סוברים שנישואין הן קשר אישי, אינטימי, ולכן כל זמן שלא ידוע שהיתה ביאה, אין כאן נישואין שסותרים גירושין.


4. מה אתה חושב?

מה ההגיון בהסבר המחלוקת אם אומרים או לא אומרים "גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה" ? 

איך מילים הללו מסבירות את המחלוקת ? למה לומר או לא לומר גזירה  זו ? נראה די שרירותי ולא באמת מובן...


אשמח לשמוע ממך

צוריאל 😊

=-=-=-=-

נראה לי בהמשך לאתמול, שהפרק מברר את זהות הפרטית של האישה, אם נתייחדו, בהגדרה האישה איבדה את זהותה הפרטית (גם האיש - יש יחוד של זוג).  ולכן אין מקום לגירושין מבלי קודם לברר את זהויות הפרטיות.


כאשר האישה מתעברת מבעלה, האישה מאבדת את הזהות הפרטית שלה (נדמה לי דיני תרומה ויבום מוכחים).  ולכן האמירה ׳גט קודם לבנה׳, היא צורה לומר שאישה מעוברת אינה יכולה לקבל גט, משום שהיא חלק מהמשפחה של בעלה ואין לה זהות פרטית

תרבות השפע - כנס נחלים ומחשבות


רמב״ם סוף הלכות מלכים

וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה. וְלֹא קִנְאָה וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, ט) "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים":

מדהים פירוש האור שמח:

ובאותו הזמן לא יהיה שם כו' וכל המעדנים מצויין כעפר:
כוון שלגודל תשוקתם במושכלות ובמעשה הצדקה והיושר לא ירגישו נועם במעדנים רק יהיה בעיניהם הכרחי ובחשיבותו כעפר שתכליתו אינו רק להסיר המונעים וכדברי רבינו שם...

קשה להאמין, אבל נראה שהאור שמח באמת לא מאמין שהרגשת הנועם ומעדנים היא רצוי.  הרמב״ם כתב דברים אלו במקום אחר - הלכות תשובה פרק ט׳



גם שם בכנס - אולי במקום אחר

https://www.youtube.com/watch?v=-TRedNHjBE8

הוא חיפש מקום שהשגחה הפרטית - החיוב להתקשר לה׳ לפרט מופיע כהלכה ברמב״ם

שהרי לרמב״ם השגחה אינה קיימת לפרט רק לכלל.  

ונראה פשוט לרמב״ם שיש מצוות אהבת ה׳ ולדבק בו, ומצוות אלו מחייבות קשר בין הפרט לקב״ה.  והקשר היא דו כיווני.