לרבי יהודה קיים בלילה, רק רבא משנה כיוון ומדבר על הפרטים. אבל רבי יהודה לא לשיטת רבא מחזק את ההרכבה המלאה במנחות של הפרטים, סולת ושמן מייצרים בלילה וכאשר נברא בלילה עבה ובלילה רכה, אי אפשר לדבר על ביטול, אלא בליעה. ביטול רק שייך כאשר הפרטים יתחברו לבריאה חדשה וכאן אין פרטים.
תנא קמא מסתכל מביחנת מזבח, עולין היא המדד, ובזה יש דמיון בין זבח למנחה, שניהם עולין, ולכן אין לתנא קמא את הבחינה של תרכובות הנברא, אבל רבי יהודה מפריד בין זבח שמתפרק לפרטיו לבין מנחה שמחבר את פרטיו לכלל חדש.
מתני׳
נתערב קומצה בקומץ חבירתהבמנחת כהנים במנחת כהן משיח במנחת נסכים כשרהרבי יהודה אומרבמנחת כהן משיח במנחת נסכים פסולהשזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה והן בולעות זו מזו:
גמ׳
תנן התם
דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם כשרנתערב ביין רואין אותו כאילו הוא מיםנתערב בדם בהמה או בדם חיה רואין אותו כאילו הוא מיםרבי יהודה אומראין דם מבטל דם
א"ר יוחנן
ושניהם מקרא אחד דרשו (ויקרא טז, יח) ולקח מדם הפר ומדם השעירהדבר ידוע שדמו של פר מרובה מדמו של שעיר
רבנן סברי מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה
ורבי יהודה סבר מכאן למין במינו שאינו בטל
רבנן סברי מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה ודלמא משום דמין במינו הוא
אי אשמעינן מין במינו ולא אשמעינן עולין כדקא אמרת השתא דאשמעינן עולין משום דעולין
ודלמא עד דאיכא מין במינו ועולין קשיא
ור' יהודה סבר מכאן למין במינו שאינו בטל ודלמא משום דעולין הוא
אי אשמעינן עולין מין בשאינו מינו כדקאמרת השתא דאשמעינן מין במינו משום דמין במינו הוא
ודילמא עד דאיכא מין במינו ועולין קשיא:
תנן
רבי יהודה אומר
(במנחת כהנים) במנחת כהן משיח ובמנחת נסכים פסולהשזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה והן בולעות זו מזו
וכי בולעות זו מזו מה הוי מין במינו הוא
אמר רבא
קסבר רבי יהודה כל שהוא מין במינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו:
איתמר קומץ דמנחת חוטא ששמנו
רבי יוחנן אומר פסול
וריש לקיש אמר הוא עצמו משכשכו בשירי הלוג ומעלהו
והכתיב (ויקרא ה, יא) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה
ההוא שלא יקבע לה שמן כחברותיה
איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש
חרב שנתערב בבלול יקריב
רבי יהודה אומר לא יקריב
מאי לאו קומץ דמנחת חוטא דאיערב בקומץ דמנחת נדבה
לא מנחת פרים ואילים במנחת כבשים
והא בהדיא קתני לה מנחת פרים ואילים במנחת כבשים וחרב שנתערב בבלול יקרב
רבי יהודה אומר לא יקרב
פירושי קמפרש לה
בעי רבא קומץ שמיצה שמנו על גבי עצים מהו
חיבורי עולין כעולין דמו או לאו כעולין דמו
אמר ליה רבינא לרב אשי לאו היינו דרבי יוחנן וריש לקיש דאיתמר המעלה אבר שאין בו כזית ועצם משלימו לכזית רבי יוחנן אמר חייב ריש לקיש אמר פטור
רבי יוחנן אמר חייב חיבורי עולין כעולין דמו
ור"ל אמר פטור חיבורי עולין לאו כעולין דמו
תיבעי לר' יוחנן ותיבעי לריש לקיש תיבעי לר' יוחנן
עד כאן לא קא אמר ר' יוחנן התם אלא בעצם דמינא דבשר הוא אבל האי דלאו דמינא דקומץ הוא לא או דלמא אפי' לריש לקיש לא קא אמר אלא בעצם דבר מפרש הוא ואי פריש לאו מצוה לאהדורי אבל שמן דלאו בר מפרש הוא לא או דלמא לא שנא תיקו:
