Monday, September 29, 2025

שלא בפני הבית או בזמן הזה

 נראה פשוט לפני הבית הכוונה דרגת מקום עם קדושת עבודה

ואילו בזמן הזה הכוונה מקום קדוש המוגדר לפי שיכון ישראל


איתמר המעלה בזמן הזה
ר' יוחנן אמר חייב
ריש לקיש אמר פטור
ר' יוחנן אמר חייב 
קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא
ריש לקיש אמר פטור 
קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא

רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ט:
מִי שֶׁשָּׁחַט קָדָשִׁים בַּזְּמַן הַזֶּה וְהֶעֱלָם חוּץ לַעֲזָרָה חַיָּב.
מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָאוּי לִקָּרֵב בִּפְנִים. שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לְהַקְרִיב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת מִפְּנֵי
שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קָדְשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא:

הַשּׁוֹחֵט קָדְשֵׁי נָכְרִים בַּחוּץ חַיָּב. וְכֵן הַמַּעֲלֶה אוֹתָן בַּחוּץ. 
וְהַנָּכְרִים מֻתָּרִין לְהַקְרִיב עוֹלוֹת לַשֵּׁם בְּכָל מָקוֹם. וְהוּא שֶׁיַּקְרִיבוּ בְּבָמָה שֶׁיִּבְנוּ. 
וְאָסוּר לְסַיְּעָן וְלַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר עָלֵינוּ לְהַקְרִיב בַּחוּץ. 
וּמֻתָּר לְהוֹרוֹת לָהֶם וּלְלַמְּדָם הֵיאַךְ יַקְרִיבוּ לְשֵׁם הָאֵל בָּרוּךְ הוּא:

זבחים קט״ז ב:ג׳
אמר מר ועובדי כוכבים בזמן הזה רשאין לעשות כן 
מנא ה"מ דת"ר (ויקרא יז, א) דבר אל בני ישראל 
בני ישראל מצווין על שחוטי חוץ ואין העובדי כוכבים מצווין על שחוטי חוץ

 

-=-=-=-=-=-=


למשל פה

https://www.etzion.org.il/he/talmud/seder-moed/massekhet-beitza/%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A2-%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%96%D7%94


.ונוהג בפני הבית ושלא בפני הבית אבל אינו נאכל בירושלים אלא בפני הבית, שנאמר מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך, מפי השמועה למדו מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני לא יאכל אלא בפני הבית".


דיני מעשר שני נוהגים גם לא בזמן הבית, אך אין חיוב להעלות את הפירות לירושלים כמו בכור.


יש לשים לב שמהלכות בית הבחירה עולה לכאורה פסיקה שונה. לאחר שהרמב"ם פוסק שקדושה שנייה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא, וקדושת ירושלים קיימת גם בחורבנה הוא מוסיף:


"לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אע"פ שהיא חריבה... ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומות שהקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא"


                                                     (פ"ו, הלכה טו).


כיצד ניתן ליישב בין הפסקים?


נראה שהרמב"ם קבע בהלכות בית הבחירה את ההלכה העקרונית שנוגעת לקדושת הארץ, אך ישנם מניעות אחרות למה לא ניתן להקריב בימינו. כפי שעקרונית ניתן להקריב קרבנות אך בגלל שהמזבח לא קיים לא ניתן לעשות זאת, הוא הדין לגבי מעשר שני שקשור לדיני הקרבת בכור (וראה גם בפירוש משנה למלך על אתר)[3].


-=-=-=-=-=

נראה לי שהיה אפשר להקשות לשיטתו, מהעלה  בחוץ, מדוע חייב, לפי דבריו 'כפי שעקרונית ניתן להקריב אך לא ניתן לעשות זה' לכן לא חייבים בבכור ואכילת מעשר'  כן בדין העלאה בחוץ משום שאי אפשר צריך להיות פטור


אלא פה יש הבדל בין בזמן הזה לבפני הבית