כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרהשהשחיטה כשרה בזרים ובנשים ובעבדים ובטמאיםואפילו בקדשי קדשיםובלבד שלא יהיו טמאים נוגעין בבשר לפיכך
גופא טמא שאכל בשר קודש לפני זריקה
ר"ל אמר לוקהרבי יוחנן אמר אינו לוקה
מחלוקת בטומאת הגוף אבל בטומאת בשר דברי הכל לוקהדאמר קרא (ויקרא ז, יט) והבשר לרבות עצים ולבונה
דלאו בני אכילה נינהו ואפילו הכי רבינהו קרא
ורבא אמר
מחלוקת בטומאת הגוף אבל בטומאת בשר דברי הכל אינו לוקהמאי טעמא כיון דלא קרינא ביה (ויקרא ז, כ) וטומאתו עליו ונכרתהלא קרינא ביה (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל
הכא במאי עסקינן כגון שקדשו בכלי דנעשה כמי שקרבו כל מתיריו
דתנן כל שיש לו מתירים משקרבו מתיריו כל שאין לו מתירין משקדש בכלי
[כלומר בטומאת הגוף קיימת מחלוקת, שם השאלה היא האם האדם עושה עבודה, אבל בטומאת בשר, השאלה היא האם הבשר התקדש כחלק מתהליך התכללות, דבר שיש לו מתירין מסביר לי שכאשר על הפרטים מתכללים השלם נוצר, המתיר מאפיין את ההשלמה של ההתכללות. אבל בטומאת הגוף השאלה היא אחרת, האם שחיטה לעצמה לגבי השוחט היא פעולה של עבודה? ריש לקיש סובר שכן, ולכן יש מקום לטומאה.
ואפשר ללמוד, שאביי שסובר שטומאת בשר לוקה, משום שהבשר היא חלק מהעבודה בוודאות (אפילו עם השוחט, האדם אינו חלק מהעבודה), הבשר כמו עצים ולבונה ללא אדם הם פרטי עבודה. ולאביי אנחנו לא מחפשים התכללות של שלם להגדיר עבודה, כל פריט היא כבר התקדשה
ואילו רבא, קדושה רק נוצרה עם הכללות השלם, ולכן רק דבר שמתקדש בכלי, שהשלימות של הכלי מקדשו או דבר שיש לו מתירין ששלימות התהליך מקדשו לוקה, ולכן עצים ולבונה לעצמם אינם מתקדשים, הבשר אחר שחיטה אינו מתקדש שאינו חלק מהתכללות.
כלומר בהסבר השני מחלוקת אביי ורבא היא האם צריך התכללות ליצור עבודה. ודווקא אביי שחי בעולם הבריאה רואה בבית המקדש כל פעולה לעצמה קדושה. אביי יותר כמו ריש לקיש, יש מימד של לוקה, ורבא יותר כמו רבי יוחנן. אבל רבא בתוך שיטתו של רבי יוחנן, ורבי יוחנן בכל זאת חי בעולם שפועלות האדם הם קודש (ובהסבר של רבא יכולים להיות קודש) אני יכול לתאר לעצמי שרבא לשיטת שמואל (ואפילו לשיטת רב) יסביר משהו אחרת, צריך מעשה לקדש ושם אביי יחפש את ההתכללות.
רק פה, רבא לשיטת רבי יוחנן מחפש התכללות.
=-=-=
אני עכשיו הבנתי שהגמרא הביאה את הסיפור של ׳קדשו בכלי׳ כדי ללמד אותי שמערכת התכללות קיימת שם, בכלי או אחרי שהשלימו הקרבת כל מתיריו, אבל פה, אצלנו, לפני זריקה לא מדובר במערכת מורכבת שמתכלל, אלא השאלה של הפרק, האם עבודה מותרת בזר, האם שחיטה עבודה, לריש לקיש שחיטה חלק מהעבודה, לפחות לגבי הנשחט, לרבי יוחנן לא.
או אפשר שזה בדיוק מחלוקת אביי ורבא...
