אַשְׁכְּחַן עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנכְרִי הוֹאִיל וְכל קִנְיָנוֹ בְּכֶסֶף
אַשְׁכְּחַן אָמָה הָעִבְרִיָּה הוֹאִיל וּמִיקַּדְּשָׁה בְּכֶסֶף מִיקַּנְיָא בְּכֶסֶף
אַשְׁכְּחַן מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין הוֹאִיל וְנִמְכָּר בְּעַל כּוֹרְחוֹ
מוֹכֵר עַצְמוֹ - יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר
רש״י: שכיר שכיר - נאמר במוכר עצמו (שם) כי ימוך אחיך ונמכר וגו' כשכיר כתושב יהיה עמך ונאמר במכרוהו ב"ד כי משנה שכר שכיר וגו' בפרשת כי ימכר כתיב (דברים ט״ו:י״ח):
ונראה לי ש׳בעל כורחו׳ מלמד על השאר, מערכת חיצונית לאדם, כוח ולא רצון פנימי, וכן כסף היא מדד של כוח חברתי, נכרי מעגל החיצוני יותר - כל קנינו בכסף, אישה מחוץ למערכת האיש מתקדשת בכסף.
----
ההבדל בין מוכר עצמו לנמכר
-
וּמַאן תַּנָּא דְּלָא יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר הַאי תַּנָּא הוּאדְּתַנְיָא הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ נִמְכָּר לְשֵׁשׁ וְיָתֵר עַל שֵׁשׁ מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְשֵׁשׁ הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אֵינוֹ נִרְצָע מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין נִרְצָע מוֹכֵר עַצְמוֹ אֵין מַעֲנִיקִים לוֹ מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין מַעֲנִיקִים לוֹ הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִיתרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר זֶה וָזֶה אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְשֵׁשׁ זֶה וָזֶה נִרְצָע וָזֶה וָזֶה מַעֲנִיקִים לוֹ וְזֶה וָזֶה רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית
אני לומד על שעת המכירה, חוזק הכוח החיצוני מגדיר זמן עבדות, מענק, והיתר שפחה, המוכר עצמו אין לו כוח להציר לעצמו איסורי יש לו כוח להגדיל גודל חובת הממון
-
אֶלָּא מַאן תַּנָּא דְּלָא יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר הַאי תַּנָּא הוּאדְּתַנְיָא וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְגוֹ' אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אִי בְּמוֹכֵר עַצְמוֹ הֲרֵי כְּבָר אָמוּר אִי בְּנִרְצָע הֲרֵי כְּבָר אָמוּר הָא אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַיּוֹבֵל שֶׁהַיּוֹבֵל מוֹצִיאוֹ
אני לומד על שעת השחרור, כוח חיצוני עולמי (יובל) משחרר, ושחרור מגיע ללא קשר לשעת המכירה, המוכר עצמו לא צריך לכוח חיצוני לשחרור
-
אֶלָּא מַאן תַּנָּא דְּלָא יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר רַבִּי הִיאדְּתַנְיָא וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה רַבִּי אוֹמֵר בְּאֵלֶּה הוּא נִגְאָל וְאֵין נִגְאָל בְּשֵׁשׁ שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה מִי שֶׁאֵינוֹ נִגְאָל בְּאֵלֶּה נִגְאָל בְּשֵׁשׁ זֶה שֶׁנִּגְאָל בְּאֵלֶּה אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּגְאָל בְּשֵׁשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר בְּאֵלֶּה בְּאֵלֶּה הוּא נִגְאָל וְאֵין נִגְאָל בְּשֵׁשׁ
אני לומד גם על שעת השחרור, אלא שיטה שלישית (לשיטתי) חוזר לראשונה, שעת השחרור וכוחו לשחרר עצמו מוגדר על ידי שעת המכירה. השיטה השניה (רבי אליעזר בן יעקב) סוברת ששחרור מגיע ללא קשר לשעת המכירה, ואילו רבי סובר שגאולה באה מתוך התחייבות הראשונה.
שנמכר לעובד כוכבים, מקנה גופו למערכת חיצונית וחייב עזרה מקרובים חיצונים לצאת, ואילו מוכר עצמו אין כן, אלא פודה את עצמו
----
נראה לי עבדות היא פתח לקידושין של אמה עבריה
עוד נראה, היה אפשר לטעון שקידושי אישה היא כניסה של אישה לעבדות, עולם סגור, עם פחות חופש וחירות (הרי עבד לא חופשי התורה היא זאת שאומרת ישלח חופשי)
עוד נראה שקידושין יוצרת קדושה, כלומר יש חלות שם חדש, אולי תהליך של מינה מול לאו מינה, מערכת חדשה הכוללת זוג.
מי נותן שם למערכת זו? (נראה העדים, מייצגים הקהל) גוף חיצוני למערכת החדשה.
מועד, בין אדם לזמן ולמקום
נשים דיני מערכת יחסים בין זוג
נזיקין בין איש לרעהו
הרב דוד:
- מה אפשר ללמוד מהרמב״ן, עבר עברי גופו קנוי לענין איסור, אבל לא קנוי לענין ממון
עכשיו נראה לי שממון מאפיין מדד חברתי, ואילו איסור מאפיין מדד בין אדם למקום
- מדוע צריכים עדים לקנין עבד עברי? (לשיטתי התושבה היא: לקריאת שם)
