פגשתי אב בהר הרצל,
דברנו, הוא סיפר שחזר לעבודה, מוצא את עצמו שוכח דברים, נכנס לרכב לסעה למקום אחד ומוצא את עצמו נוסע למקום אחר, ואז הוא שאל אותי, איך אני עם ה', אני אמרתי שלצערי לא השתנה כלום, וזה מעיד כנראה שגם לפני השביעי הייתי במערכת יחסים לא זוהרת עם הקב"ה.
הוא אמר שקשה לו, קשה לו להתפלל, להיות בבית כנסת לשמוע דברי רבנים, ראיתי שזה הפריע לו...
אז בחכמתי הסברתי כיצד הוא חייל, כמו הבן שלו, וכמו שחייל לא צם בכיפור ולוחם בשבת, גם הוא.
איך הוא כעס עלי, לא ולא הוא אמר, הוא רוצה קשר עם הקב"ה (דרך אגב, הוא נראה מעולם המסורתי)
אז הסברתי לו שיש מושג בהלכה, שוטה לדבר אחד, שהוא פטור מכל התורה, והגמרא מגדירה שוטה כאחד שמאבד דברים -- זה אני הוא אמר, ומסתובב בלילות בבית הלמין -- נו זה אני, וקורה בגדיו - זה אנחנו...
הוא הודה לי, אמר שלא הכיר את גדר ההלכה הזאת.
נו, לומדים כל יום
No comments:
Post a Comment