בס״ד
רבים שאולים מה לעשות, כעת, כאשר חיל האוויר עובד כל כך קשה, והאיום קיים אבל לא קיומי.
קודם אציין שלא ראוי להזכיר עוונות בשעת סכנה, כי השטן מקטרג בשעת הסכנה. לשיטתי הזכרת עונות האישיות מביא אדם לעולם הפרטי שלו, וכבר איננו יושב בתוך עמו. וזה פירוש יפה שלי על דברי הפלא יועץ סימן ל״א אשר מביא סמך מהדין של ׳מי האיש ירא הלבב׳, מי האיש אשר בשעת מלחמה חושב על עצמו, היחיד הפרטי, וחושב על מה שהוא עשה, הוא כבר איננו מחובר לעם בשעת מלחמה, הוא כבר לא יכול לבוא -- הוא כבר חזר הביתה.
נחזור לשאלתו, אז כך, כבר שאלו את השאלה הזאת והקב״ה פסק:
לֹ֥א לָכֶ֖ם לְהִלָּחֵ֣ם בָּזֹ֑את הִתְיַצְּב֣וּ עִמְד֡וּ וּרְא֣וּ אֶת־יְשׁוּעַת֩ ה׳ עִמָּכֶ֜ם יְהוּדָ֣ה וִירוּשָׁלִַ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ וְאַל־תֵּחַ֔תּוּ מָחָר֙ צְא֣וּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַה׳ עִמָּכֶֽם:
נשמע מוכר, דומה מאוד לאמירת משה:
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת ה׳ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיֹּ֑ום כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ הַיֹּ֔ום לֹ֥א תֹסִ֛יפוּ לִרְאֹתָ֥ם עֹ֖וד עַד־עֹולָֽם:
[הרמב״ן כבר כותב עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ הִיא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה לְדוֹרוֹת - והוא מפרש על פי המכילתא בכיוון שאסור לרצות לרדת למצרים...קצת מוזר - הרי מהפסוק נראה מצוות עשה...]
לשיטתנו, השאלה הפרטית הייתה, מה עלי לעשות, האם תפילה ,תשובה וצדקה מעבירים את רועה הגזרה? והתשובה היא לא, אנחנו במעמד לאומי, התייצבו.
התייצבו. אותה מילה מופיע אצל המלך יהושפט, מלך, מלך שבמשפט יעמיד ארץ, מלך המכיר מעמד לאומי, שהקים שופטים, מלך שמבין פירוש הדרשה - א-להים ניצב בעדת א-ל, כוח המלוכה ניצב ועומד ללא דינים, מצפה לישועת ה׳. ציפית לישועה, פעלת למענה, ראיתי אותה.
ומה עשה יהושפט:
וַיִּקֹּ֧ד יְהוֹשָׁפָ֛ט אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וְכׇל־יְהוּדָ֞ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם נָֽפְלוּ֙ לִפְנֵ֣י ה׳ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת לַה׳׃
וַיָּקֻ֧מוּ הַלְוִיִּ֛ם מִן־בְּנֵ֥י הַקְּהָתִ֖ים וּמִן־בְּנֵ֣י הַקׇּרְחִ֑ים לְהַלֵּ֗ל לַֽה׳ אֱ-לֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל לְמָֽעְלָה׃
וַיָּקֻ֧מוּ הַלְוִיִּ֛ם מִן־בְּנֵ֥י הַקְּהָתִ֖ים וּמִן־בְּנֵ֣י הַקׇּרְחִ֑ים לְהַלֵּ֗ל לַֽה׳ אֱ-לֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל לְמָֽעְלָה׃
האם אמרו אבינו מלכנו חטאנו לפניך? לא! האם למדו יותר תורה? לא!
הם ליווי את ההלוים, בהלל בקול גדול!! וכך גם אנחנו, נחזה ונראה את ישועת ה׳ ונשיר בקול גדול הללוי-ה
-=-=-
[16/03/2026, 15:44:58] הרב אודי שוורץ רע"ן הלכה: צהרים טובים,
יישר כוח גדול, ותודה על השיתוף.
לפני כמה שנים נתתי שיעור בשביעי של פסח, ובחרתי להתמקד בהשוואה שאתה כותב עליה בין מעשה יהושפט לבין קריעת ים סוף.
מצורף דף המקורות מאותו שיעור.
להתראות.
[16/03/2026, 15:49:14] David Guedalia: והלכה למעשה, האם אתה מסכים שעדיף לא לומר וידוי פרטי כעת?
[16/03/2026, 16:00:37] הרב אודי שוורץ רע"ן הלכה: לענ"ד דווקא כן לומר.
[16/03/2026, 18:29:11] David Guedalia: תוכל בבקשה לשלוח לי הסבר? האם אתה לא מקבל את החילוק שעשיתי בין ווידו יחיד לצעקת רבים?
[16/03/2026, 18:31:20] הרב אודי שוורץ רע"ן הלכה: אני חושב שהתיקון הלאומי מתחיל גם בתיקון אישי.
קיימת חובה להתייצב - מזדהה איתך לחלוטין.
קיימת חובה להודות על כל הטוב - גם בזה מזדהה איתך לחלוטין.
אבל, זה לא פוטר כל יחיד ויחיד מסדר התפילה הקבוע שלו. אם כל אחד יאמר קצת "אשמנו בגדנו", יחשוב במה הוא יכול להיות טוב יותר, זה לא יזיק בכלל למאמץ הלאומי; להיפך - זה יעצים אותו.
או במילים פשוטות: אתה אומר או-או; מי שעסוק בחטאיו הפרטיים, לא יכול לומר הלל לאומי.
ואני אומר: גם וגם. ולא כל כך רואה סתירה בין הדברים.
[16/03/2026, 18:34:38] David Guedalia: יפה, נראה שזה נקודת המחלוקת ביננו
[18/03/2026, 13:43:32] David Guedalia: אני חושב על זה הרבה — ואני לא רוצה לעייף אותך בדיון שאינו מעניין אותך….אבל הנה דוגמא - יהודי שקבע סעודה עם שלושה (או עשרה) זימן, האם הוא ממשיך ומברך לבד? האם הוא גם וגם, גם חלק מהחבורה של זימון אבל גם יחיד שמברך? אסור לו לבטל את חובת הזימון, אז ברור שלגבי הזימון אין לא רשות להיות גם וגם.
[20/03/2026, 7:19:17] David Guedalia: בוקר טוב, שמח ששנינו באותה שיטה למשך 30 הימים כעת :)
[20/03/2026, 7:19:29] David Guedalia: אין אומרים גם וגם בניסן
No comments:
Post a Comment