ספר המצוות -- לפי סקאלה

בשאלה בין העיקרים למצוות, נראה לי קשר בין זהות וחיוב, העקרים מגדירים את הזהות שלי, ואחרי שיש לי זהות אני יכול להבין במה התחייבתי.  לצערי אין עיקר ׳לישב את הארץ׳...

מה אני מתכוון, יש שיח של מיכה גודמן ועולם יהדות ארה״ב, בסגנון תעשה את המצוות שאתה רוצה.  כנגדם קמים ואומרים, מצוות הם חיוביות, אתה לא רשאי לבחור, יש כוח גדול ממך המחייב.  ולדתי נשאר להאמין ולפעול לפי רצונו ואז להגיד נסיתי, או בחרתי איזה מצוות אני יכול עכשיו אבל יש עוד שעדיין לא הגעתי לרמה גבוהה מספיק, או סתם קשה לי, או אפשר לא ידעתי שזה מצווה,  וכן הלאה...המסורתי לא שואל את השאלות האלו, הוא סובר שמצוות הם חיוב הציבור, ומשהו מקיים את המצווה, וכבר כתבתי על זה, אבל למסורתי גם אין דרך לשנות את המשווה, יש מצווה ומצוות ומשהו מקיים.

לי נראה שאם נגדיר את המצוות בסקאלות הנכונות, אז יש בחירה לאדם, לפרט, לזהות את עצמו, ובבחירה זו הוא משנה את המשווה.

היא הצווי אשר צונו בהאמנת האלהות

היא הצווי שצונו בהאמנת היחוד,

[שתי המצוות הראשונות, עומדות לבדיהם, ללא מצווה, היא הצווי, קיימת ציווי]

היא שצונו באהבתו יתעלה

[הרבה מצוות צונו, צוה הקב״ה את כל יחיד ויחיד בעם, כחלק מהכלל]

היא שנצטוו הלוים בה לבד לעבוד במקדש

היא שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד לפני ה'

[יש מצוות לשבט, פסיבי, נפעל, נצטוו השבט]

היא שצוה הכהנים לרחוץ ידיהם ורגליהם

היא שצוה הכהנים לברך את ישראל

[יש מצוות לשבט, אקטיבי, פעל, צוה השבט]

היא שצונו להשים לחם הפנים לפניו תמיד

[ציווי לכל פרט ויחיד בעם לעבוד בהיכל, מקום שרק כהנים נכנסים]

היא שצוה להקריב קרבן מוסף בחג הסכות

[ציווי לעם ככלל לעבוד בבית המקדש]

משנה תורה, מצוות עשה

מצוות פרטיות מאוד

[אמירה לרבים בספר דברים היא לכל פרט ופרט]

לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ ב, דברים ה ו).

לִכְתֹּב כָּל אִישׁ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (דברים לא, יט).

מצוות פרטיות אבל לכל פרט בכלל

[אמירה בלשון יחיד בספר דברים היא לכלל]

לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ ב, דברים ה ו).

לְיַחֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד" (דברים ו, ד)

לְאָהֳבוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ו ה, יא א)

לְיִרְאָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים ו יג, י כ)

לְדָבְקָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּבוֹ תִדְבָּק" (דברים י כ).

לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו יג, י כ).

לְהִדַּמּוֹת בִּדְרָכָיו הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט).

לְהִתְפַּלַּל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שמות כג, כה) – עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה.

[אילו היה מפסוק בדברים הייתי אומר - עבודה שבלב - פרטי מאוד]

לִקְרוֹת קִרְיַת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, ז).

לִקְשֹׁר תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו, ח).

לִקְשֹׁר תְּפִלִּין בַּיָּד, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ" (דברים ו, ח).

לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו ט; יא, כ).

לַעֲשׂוֹת צִיצִית, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" (במדבר טו, לח).

[לא ברור לי אם ציצית מכוון לכל פרט או לעם, הרי בספר במדבר אמירה לרבים היא לרבים]

לְבָרַךְ אַחַר הַמָּזוֹן, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח, י).

[בית המקדש]

לְיִרְאָה מִבַּיִת זֶה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט ל; כו, ב).

משפחה

לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְלַמְּדָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" (דברים ו, ז).

שבט

לִהְיוֹת הַלֵּוִי עוֹבֵד בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא" (במדבר יח, כג).

לְקַדַּשׁ הַכּוֹהֵן יָדָיו וְרַגְלָיו בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו..." (שמות ל, יט).

לִשְׁמֹר בַּיִת זֶה תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת" (במדבר יח, ב).

לַעֲרֹךְ נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (שמות כז, כא).

לאום

לְקַדַּשׁ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב).

לְהַקְהִיל אֶת הָעָם לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמָר: "הַקְהֵל אֶת הָעָם..." (דברים לא, יב).

לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" (שמות כה, ח).

מצוות כלליות אבל לפרט בתוך הכלל

לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, יָתֵר עַל הָאֶחָד שֶׁלְּכָל אָדָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְכָתַב לוֹ אֵת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים יז, יח).