חנוך הנער

משום מה, לאחרונה עלה הנושא של חינוך.

חנוך הנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה, אפשר לפרש שהתוכן הנלמד ישאר - על דרך גירסא דינקותא לא משתכחא.

אבל לשיטתי אפשר לפרש, כל אחד יש לו שיטת לימוד, ׳דרכו׳ מתייחס לשיטת הלימוד ולא התוכן, ואז הפירוש עולה - חנוך הנער ותלמד אותו את שיטתו, משום שכאשר יגדל הוא לא ישתנה, הוא לא יסור משיטת לימודו, שורש נשמתו, לא תשתנה, אנשים לא משתנים כל כך, ואם תתן לו כלים חזקים ללימוד זה ישרת אותו כאשר הוא יזקין.

אופי הלימוד תלוי בשיטה, לשיטתי חייבים חומר, דאטא, ללא דאטא אין על מה להפעיל את שיטת הלימוד.  לכן נסיון להעביר מוסר, התנהגות, על בסיס מערכות דלילות אינפורמציה אינה עמידים בזמן.

איזה חומר מתאים?  נראה לי שיטת הרב צוריאל - ׳אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ׳

--

חשיבות של עמילות, יגיעה, כאשר אני מתאמץ ללמוד זה משנה אותי (לטובה), אני חושב שיש משהו בעולם החילוני שעובד ומשקיע הרבה, נכון שהחומר שהם עובדים איתו היא לא סמכותית אלוקית, אבל אולי העמילות מצריך סמכות, כלומר קשה לעמול ולעבוד ולהשקיע בשביל ׳חולין׳, אין מספיק אנרגיה במערכת של ׳חול׳ --  אבל יש הרבה אנרגיה במערכת של ׳חילון׳

לשיטת הרב אשלג העמילות, ההשקעה, היא לבנות כלים, להעמיק את החיסרון, פירושו על ׳צו׳ חיסרון כיס, פירושו יגעת ומצאתי תאמין, וכן הלאה.  הכלי מושך אור, נכון יש חוק היפוך כלים ואור, אבל בגדול כלי מושך אור כמהותו.

לשיטתי הרב קוק מצמיח ישועה, למושך שפע, ולכן העמילות היא ליצור קשרים בין הפרטים כדי שהכלל בוקע ועולה מעליה, בעלותך את הנרות.  לצורך יצירת הקשרים צריך פרטים, חומר, מה בדיוק החומר פחות מעניין.

--

לגבי השאלה של דתל״ש

צריך לחלק בין סוגי הדתל״ש