פסח - קורבן ציבור או יחיד

 פסחים / פרק ו (אלו דברים) / משנה מדף סט,ב עד דף עא,ב / זוג סוגיות בדף ע,ב

אָמַר רַב אָשֵׁי וַאֲנַן טַעְמָא דִּפְרוּשִׁים נֵקוּ וְנִפְרוֹשׁ אֶלָּא קְרָא לְכִדְרַב נַחְמָן הוּא דַּאֲתָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מִנַּיִן לְמוֹתַר הַפֶּסַח שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים

שֶׁנֶּאֱמַר וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר וְכִי פֶּסַח מִן הַבָּקָר בָּא וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים אֶלָּא מוֹתַר הַפֶּסַח יְהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר

וְרַבָּנַן מַאי טַעְמָא לָא דָּחֵי שַׁבָּת הָא וַדַּאי קרְבַּן צִבּוּר הוּא

תוספות על פסחים ע׳ ב:ט׳:א׳

הא ודאי קרבן ציבור הוא - נקט קרבן ציבור משום דאיכא תנא דתלי בהכי בפ' יש קרבנות (תמורה יד.) דתנן יש בקרבנות ציבור שאין ביחיד שקרבנות ציבור דוחין את השבת ואת הטומאה ומיהו בפרק הוציאו לו (יומא נ.) אמרי' כל שזמנו קבוע דוחה את השבת וטומאה אפילו ביחיד וק"ק דהכא קרו ליה קרבן ציבור משום דאתי בכינופיא וכן ביומא [אבל בחגיגה] (דף ו.) קרי ליה קרבן יחיד:

חגיגה נקראת קורבן יחיד במסכת חגיגה!  ביומא ובפסחים נקראת ודאי קורבן ציבור.  נראה לי חגיגת י״ד ודאי קורבן ציבור שחיזק את הפסח, כל זה לענין דחיית שבת -- אבל לעניין תמורה למשל לאו ודאי קורבן ציבור...צריך ללמוד את הגמרא בחגיגה 

פסחים / פרק ו (אלו דברים) / משנה מדף עא,ב עד דף עג,ב / זוג סוגיות שמתחיל בדף עב,א

וְתִסְבְּרָא מָה הָתָם דְּלָא עָבֵד מִצְוָה פָּטַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֵיכָא דְּקָא עָבֵד מִצְוָה מְחַיֵּב

אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי רֵישָׁא כְּגוֹן שֶׁקָּדַם וּמָל שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת

עב:

שֶׁלֹּא נִתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת [וְסֵיפָא נִתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת אֶצְלוֹ]

הָכָא הֲרֵי נִתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת אֵצֶל קרְבַּן צִבּוּר

אֲמַר לֵהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא הָכָא נָמֵי הֲרֵי נִתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת אֵצֶל תִּינוֹקוֹת דְּעָלְמָא אֲמַר לֵהּ לְגַבֵּי דְּהַאי גַּבְרָא מִיהַת לָא אִתְיְהִב::

-----

https://www.etzion.org.il/he/holidays/pesach/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97

ומשום כך הגמרא קוראת לפסח קרבן ציבור. דף עז. הגמרא שואלת מאיפה יודעים שפסח ותמיד דוחים שבת, לומדת הגמרא זאת מגזירה שווה של "במועדו", ממשיכה הגמרא: "תינח פסח ותמיד, שאר קרבנות ציבור מאי איכא למימר", משמע שפסח הוא קרבן ציבור

, ראיה זאת אפשר לדחות מכיון שהגמרא קוראת גם לחגיגה קרבן ציבור היות שכל ישראל מקריבים אותה ביחד ברגל (עו:), כך שיוצא שיתכן שיש שלש רמות בקרבנות: קרבן יחיד, קרבן ציבור, וקרבן יחיד שמוקרב על ידי כל ישראל בזמן מסוים, ויש לו קצת דיני ציבור וזה מספיק בכדי שאותו קרבן ידחה שבת וטומאה 

--

הדין המקורי של אין קרבן ציבור חלוק מופיע במנחות יד: לגבי מקרה שבו נטמאו אחד משני הבזיכים של לחם הפנים או אחת מהחלות של "שתי הלחם" אזי יקרבו שניהם בטומאה או ישרפו. דין זה במקורו ברור מאוד מאחר ויש לנו קרבן אחד אזי אי אפשר שחלקו יהיה טמא וחלקו יהיה טהור, ולכן כולו מוקרב בטומאה או נשרף. אמנם כאשר זה מיושם לקרבן פסח הדבר קצת קשה, מדוע לא יקריבו מספר בהמות בטהרה מוחלטת ומספר בהמות בטומאה - רואים מכאן שכל הקרבנות ביחד מהוים איזו שהיא מסגרת גדולה מעין קרבן אחד גדול, עד כדי כך שאי אפשר להקריב חלק בטומאה וחלק בטהרה. דין זה לכאורה אי אפשר להסיקו מתוך זה שאתי בכנופיא הוא מעין קרבן ציבור. וכאן תוספות רי"ד סד. סד"ה "ננעלו" אומר שפסח הוא קרבן ציבור ממש: "שגם הפסח קרבן ציבור, וטעון תקיעה", כלומר לתוספות רי"ד זהו קרבן ציבור ממש - וזה בניגוד לדברי הרמב"ם בהקדמתו למסכת זבחים שפסח הוא קרבן יחיד מעין קרבן ציבור, דהיינו החלוקה שהזכרנו לגבי חגיגה[9], הרמב"ם מישם אותה עד סופה גם לגבי פסח[10]. לשיטת תוספות רי"ד אנו נתקלים אם כן בסתירה לגבי פסח (בעיתיות זו קימת אף לשיטת הרמב"ם שכן לא ברור מה הוא אותו קרבן שהוא יחיד והגמרא קוראת לו ציבור, ואף מישמים אצלו דיני ציבור).

פסחים / פרק ז (כיצד צולין) / משנה מדף עט,א עד דף פ,ב / סוגיא המתחילה בדף עט,ב

גּוּפָא הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן הָיוּ טְמֵאִין עוֹדְפִין עַל הַטְּהוֹרִין אֲפִלּוּ אֶחָד יַעֲשׂוּ בְּטֻמְאָה לְפִי שֶׁאֵין קרְבַּן צִבּוּר חָלוּק

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר אֵין הַיָּחִיד מַכְרִיעַ אֶת הַצִּבּוּר לְטֻמְאָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ה)

פ.

----

https://www.etzion.org.il/he/holidays/pesach/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97

בשני שלבים בקרבן פסח רגיל - בשלב הראשון אנו רוצים להפוך את כל עם ישראל לגוף אחד - לציבור אחד - מכיון שבד"כ פסח לא מיוחד להכניס את הפרט לברית אלא את הכלל (ולכן פסח לא קרב בפחות מעשרה אנשים. ויש דעה שסבורה שעל כל קרבן צריכים להמנות עשרה), כאשר עם ישראל הופך לעם אחד, אזי הוא נכנס לברית. והדבר הטבעי ביותר שזה יקרה כשכל ישראל נמצאים יחד - ובמקום שיש השראת שכינה אז ישראל כולם לב אחד, ואז ניתן לכרות ברית כבמתן תורה. 

-- הרבה מילים ולא הבנתי

-- ה׳טע הבאה בעייתי גם

זו גם הסיבה שחטאת ששחטה לשם חולין כשרה ופסל לשם חולין פסול (רמב"ם פסולי המוקדשין פט"ו) וכל הקרנות אף לשם קרבן אחר כשרים. וזאת משום שככל שהמטרה מתרוממת כך פסול "קטן" יותר פוגע בה. בחטאת המטרה היא כפרה ובפסח המטרה ברית ובברית כל נקודת חסרון יכולה לפגום. ומכאן גם הרצון המיוחד שפסח ישחט על ידי בעליו.

------

https://yesmalot.co.il/65694/

לא נראה

אם כן לסיכום, הפסח מבטא את התקשרות הכללים והפרטים בישראל. זה מתבטא בכך שכל יחיד חייב בפסח אך קבוע לו זמן והוא דוחה את השבת והטומאה. זה מתבטא גם בשחיטה, שהיא יותר ציבורית ויכולים כולם לצאת בפסח אחד, אל מול האכילה בה כל אחד חייב לאכול כזית פסח. קרבן פסח הקרב ביום בו עם ישראל נולד כעם, מבטא את הקשר הייחודי בין הכלל לפרט בעם ישראל.