תוספות - הרי זו מקודשת ותנאו בטל -
ע"כ בדכפליה לתנאיה איירי
דאמר לה
אם אין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי את מקודשתואם לאו אל תהי מקודשת
מדקאמר לקמן דטעמא דר' מאיר דתנאו בטל משום דמתנה על מה שכתוב בתורה
ואי לא כפיל לתנאה תיפוק ליה דתנאו בטל לרבי מאיר משום דבעי תנאי כפול
כדאמר בהאומר (קדושין דף סא. ושם)
ותימה
אם כן אמאי היא מקודשת
הרי התנה בפירוש שאם יהא לה עליו שאר כסות ועונה שאינה מקודשת
ואין לומר דלכך מקודשת לפי שמקדשה ע"מ שתמחול לווהרי מחלה אלא דאין מחילתה מחילה
דהא תניא בפרק ב' דנזיר (דף יא. ושם)הריני נזיר ע"מ שאשתה יין ואטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולןמפני שמתנה על מה שכתוב בתורהוהתם לא שייך לשנויי הכי
ואור"י
דאי לאו דילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן
ה"א דשום תנאי אינו מבטל את המעשה
ואפילו לא יתקיים בסוף המעשה קיים
והשתא דילפינן מהתם
דמהני תנאי לבטל המעשה
אמרינן דדוקא כשאינו מתנה על מה שכתוב בתורהדומיא דבני גד ובני ראובן שלא התנו על מה שכתוב בתורה
וא"ת
הא דתנן בפרק בתרא דמנחות (דף קט.)
הריני נזיר ע"מ שאגלח בבית חוניו יגלח בבית המקדש ואם גלח בבית חוניו יצא
ומפרש בגמרא היינו טעמא דהאי גברא לצעורי נפשיה קא מכויןאמר אם סגי בבית חוניו טרחנאפירוש הלכך אם רצה לגלח במקדש חל עליו נזירותואם אינו יכול או אם אינו רוצה לטרוח אדעתא דהכי לא נדר אגלאי מלתא דלא הוי נזירוהיינו פירוש יצא כלומר שלא חלה עליו הנזירותוהשתא אמאי והא מתנה על מה שכתוב בתורה הוא דאין גילוח אלא במקדש
ואר"י
דלא אמרינן מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטלאלא היכא שמתכוין לעקור מה שכתוב בתורהאבל התם סבור הוא שיש מצוה בבית חוניו כמו בבית המקדשואין מתכוין לעקוראית לן למילף מתנאי דבני גד ובני ראובן
וא"ת
כיון דשייך מתנה על מה שכתוב בתורה אפילו גבי ממוןא"כ לא יוכל אדם למחול חובו לעולם על ידי תנאישאם יאמר עשה עמי היום וחובך מחול לךיהא מתנה על מה שכתוב בתורה
מיהו מלוה לא חשבינן כתובה בתורה
דאפילו למאן דאמר (קדושין דף יג:) מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיהיינו דוקא כגון נזקין וערכין ופדיון הבן דמסברא לא הוה מחייבינן להואם לא שחייבתו תורה בפירושאבל מלוה כולי עלמא מודו דלא טרפא ממשעבדי דאינה באה מכח התורהדסברא הוא שיש לו לשלם מה שלוה ממנו
אבל קשה
דלעניין נזקין (וערכין) נימא שלא יוכל למחול דמתנה הוא על מה שכתוב בתורהוכי תימא ה"נ והתנן בהחובל (ב"ק דף צב.) קרע את כסותי ושבר כדי על מנת לפטור פטור
ותירץ ה"ר אלחנן
דהתם נמי אם היה אומר קרע ושבר ע"מ שאין לי עליך דין נזקהוי חשיב מתנה על מה שכתוב בתורהאבל למחול יכול
וכן הכא גבי שאר כסות ועונה
דוקא כשאמר על מנת שאין ליך עלי דין שאר כסות ועונה הוי מתנה על מה שכתוב בתורהאבל ע"מ שתפטרי אותי משאר כו' פטורוכן על מנת שאין לך עלי אונאה על מנת שאין לך עלי דין אונאהוכן על מנת שלא תשמיטנו שביעית
ועי"ל
דנזקין לא דמו לקדושין
דהכא היינו טעמא דאין קדושין לחצאין דאין לך קדושין שאין לה עליו שאר כסות ועונהוכן גבי נזיר אין נזיר לחצאיןאבל גבי נזקין לא שייך למימר הכי
וא"ת
א"כ היכי מדמה בפרק המגרש (גיטין פד.) הרי את מגורשת ע"מ שתאכלי בשר חזירלמתנה על מה שכתוב בתורהוהא בתנאי זה לא הוי גרושין לחצאין
וי"ל
דגבי ממון דניתן למחילה דוקא אמרינן טעמא משום דלחצאיןאבל גבי איסורא לא בעינן האי טעמא
והא דתנן ביש נוחלין (ב"ב דף קל.)
האומר פלוני יירש במקום שיש בת בתי תירש במקום שיש בן לא אמר כלוםשהתנה על מה שכתוב בתורההתם היינו טעמא דאין יכול לומר פלוני יירש והוא אינו יורשאבל במתנה יכול ליתןוהא דמפרש התם בגמרא (דף קכו:) הכא מי מחל לרווחא דמלתא נקט
וא"ת
והא דתנן בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף צד. ושם)
מתנה שומר חנם להיות פטור משבועהופריך בגמרא והא מתנה על מה שכתוב בתורה הוא כו'ומסיק אפילו תימא רבי מאיר שאני הכא דמעיקרא לא שיעבד נפשיהומאי משני והא הכא נמי לא קידשה על מנת כן ולא שיעבד נפשיה
וי"ל
דשאני התם כיון דריבתה תורה שומרים הרבה שומר חנם והשואל נושא שכר כו'יכול נמי כל אחד להיות לפי תנאו
א"נ
שאני התם דחייבתו תורה שומר שכר על שלוקח שכר ושואל לפי שכל הנאה שלוומשעבדים עצמם לכל הכתוב בפרשה הלכך במקום שאין משעבדים עצמם פטורים
ובקונטרס פירש שם
דהכא מקודשת משום דכי יהיב לה קדושיה אקדשהותנאה דבתר הכי לאו כלום הוא שכבר היא אשתואבל שומר חנם מתנה קודם שמשך
ואין נראה דהא כל תנאי לרבי מאיר תנאי קודם למעשה הוא:
No comments:
Post a Comment