הלכה כ״ד
מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשְׁמִיט כָּל מַה שֶּׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ בַּשְּׁבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יא) "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ". וְכָל הַנּוֹעֵל כַּרְמוֹ אוֹ סָג שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכֵן אִם אָסַף כָּל פֵּרוֹתָיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֶלָּא יַפְקִיר הַכּל וְיַד הַכּל שָׁוִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יא) "וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ". וְיֵשׁ לוֹ לְהָבִיא לְתוֹךְ בֵּיתוֹ מְעַט כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבִיאִין מִן הַהֶפְקֵר. חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן חֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן. וְאִם הֵבִיא יֶתֶר מִזֶּה מֻתָּר:
אֵין שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ב) "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" וְגוֹ'. וְנוֹהֶגֶת בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת:
---
מעניין שדיני מיקום וזמן של שביעית מופעים רק אחרי מצות עשה ׳להשמיט׳, ולא בפרק א׳, שם גם יש מצות עשה ׳ושבתה׳ ו׳תשבת׳
נראה שמצוות שביתה בפרק א׳ מדבר על פעולות, מלאכה ותוצרים, ואילו עכשיו מדובר על השמטה, שמיטה, ויש בה קשר לבעלות, ורשות, שליטה, וביאת הארץ
---
הלכה כ״ט
עַכּוּ''ם שֶׁקָּנָה קַרְקַע בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל וּזְרָעָהּ בַּשְּׁבִיעִית פֵּרוֹתֶיהָ מֻתָּרִין. שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל הַסְּפִיחִין אֶלָּא מִפְּנֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְהָעַכּוּ''ם אֵינָן מְצֻוִּין עַל הַשְּׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁנִּגְזֹר עֲלֵיהֶם:
עֲיָרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַסְּמוּכוֹת לַסְּפָר מוֹשִׁיבִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יָפוּצוּ עַכּוּ''ם וְיָבֹזּוּ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית:
No comments:
Post a Comment