לך לך

{א} וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
רש״י: {א} לך לך. להנאתך ולטובתך

{יג} אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:

{טז} וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים:

נראה לי פשוט, שהתורה הגדירה הטבה שאברהם קיבל, צאן ובקר וכדומה.  והמדרש מקישבה לשפת המקרא, אברהם ביקש משרה ׳למען ייטב לי׳, ופרעה נענה ׳ולאברם היטיב׳.  כיצד ידע אברהם לחפש טובה?  עונה המדרש, ׳לך לך׳ להנאתך לטובתך.

האם זה באמת טוב לאברהם?  האם אברהם נהנה בזה שלקחו את אישתו ונתתו לו צאן ובקר עבורה?  ובהמשך, התורה אומרת:

{ב} וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:

אותה ביטוי, ׳לך לך׳, ונוכל להמשיך לדרוש ׳לטובתך ולהנאתך׳.  האם עליית יצחק לעלה היא הטבה?  האם יש הנאה בזה?

נראה לי שהכוונה ׳לך לך: להנאתך ולטובתך׳ היא לא שבסוף הדרך אברהם יקבל טוב, חלילה שאברהם העובד את ה׳ מאהבה יחפש טובה כשכר על מעשיו.  אלא שהקב״ה מצווה את אברהם לחיות חיים של הנאה וטוב.

ונראה שאכן כך הם חיים של נהתנות, ומי שמחפש טובה לעצמו צפוי לקבל הרבה כאב.  אז

השאלה היא, מדוע אם כך הקב״ה ביקש שאברהם יחיה חיים של הנאה וטובה, שילך לעצמו, מדוע הקב״ה רצה שחייו של אברהם יהיו במסגרת של ׳לך לך׳, עצמאי, ובודד?

מעבר לכך שאברהם נתייחד ונבדד משאר האומות ואנשים, גם שרה נבדלת:
{א} ה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה׳ לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:

מדוע לבודד את האבות כך?

ונראה לי שקיימת סקאלה טבעית לכל דבר, יש דרגה ומקום הראוי לכל חפץ תחת השמים.

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2018/10/the-natural-scale-of-thing.html

להבנתי לאחרונה קיימת בעיה שהגדרת הסקאלה במחקר. פרופ׳ אינודיס

https://ashlag-cause-and-kook-affect.blogspot.com/2018/10/random-mutation-and-natural-selection.html

=-=-
http://www.latimes.com/opinion/op-ed/la-oe-teicholz-wansink-dietary-guidelines-20181009-story.html

John Ioannidis, a Stanford University professor and evidence-based medicine expert, recently wrote that, given all of the problems with this kind of nutrition research, “Reform has long been due.” The claims of this weak science, when tested properly by rigorous clinical trials, have been shown in two analyses to be correct only 0% to 20% of the time. This means that 80% to100% of the time, they're wrong.

John P. A. Ioannidis, MD, DSc
Why Most Published Research Findings Are False
https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.0020124

The Challenge of Reforming Nutritional Epidemiologic Research
https://jamanetwork.com/journals/jama/article-abstract/2698337

https://jamanetwork.com/journals/jama/article-abstract/2498853
Clinical Genomics
From Pathogenicity Claims to Quantitative Risk Estimates
"However, in this Viewpoint, we suggest that current information on pathogenic variants is typically impossible to act on. This information is often unreliable and generally does not provide a quantitative measure of risk. The information the physician usually needs is the likelihood of disease among patients with the variant (penetrance), and an assessment of whether the genetic profile requires action or not."

=-=- an example might be:
https://www.skepticalscience.com/weather-forecasts-vs-climate-models-predictions.htm
So if we measure a lower level fact, that exists in a high dimensional space it does not help us underside a higher level behavior.  Unless we assume causative model.

Also we need to assume a distribution, such as a normal/gaussian distribution.  So we know how many observations we need.
=-=-

פקידה היא התמקדות על הפרט.  הרמב״ם במורה, ספר ראשון

פרק י' - פקידה, פירוק מקום על ידי השגחה
אומה, קהילה מול הגר, לראות את השוני באחדות ולפרק את הכלל
הרמב״ם מתייחס ל׳מקום׳, ועליה וירידה ממקום למקום...ואז הוא כותב:

״וכן אם חלה מכה על אומה או על אקלים 14 כפי רצונו המוקדם, 15 אשר מקדימים ספרי הנבואה לפני תיאור אותה המכה, שאותם האנשים פקד ה’ מעשיהם, ואחר כך הביא עליהם את העונש, הרי הוא מכנה גם את העניין הזה בירידה. 

מפני שהאדם קל מכדי שיפקדו 16 מעשיו ויוענש עליהם אלמלי הרצון.
וכבר נתבאר זה בספרי הנבואה, ונאמר: מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וכו’ 17, רומז לעניין זה, ולפיכך כנה את זה בירידה אמר: הבה נרדה ונבלה שם שפתם 18, וירד ה’ לראות 19 ארדה נא ואראה 20,״

שמות ל״ב

{לד} וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם:

מלכים ב׳ פרק ד׳

יא ויהי היום, ויבוא שמה; ויסר אל-העלייה, וישכב-שמה. יב ויאמר אל-גיחזי נערו, קרא לשונמית הזאת; ויקרא-לה--ותעמוד, לפניו. יג ויאמר לו, אמור-נא אליה הנה חרדת אלינו את-כל-החרדה הזאת, מה לעשות לך, היש לדבר-לך אל-המלך או אל-שר הצבא; ותאמר, בתוך עמי אנוכי יושבת.


במדבר/פרק ג/פסוק טו

אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ אֶחָ֥ד לְבֵית אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ

ויקרא/פרק יח/פסוק כה

וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֹנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת יֹשְׁבֶֽיהָ