מנסה שוב....
הלכות בית הבחירה פ"ו, הלכה י״ד
... וּבְמַה נִּתְקַדְּשָׁה בִּקְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁקִּדְּשָׁהּ שְׁלֹמֹה שֶׁהוּא קִדֵּשׁ הָעֲזָרָה וִירוּשָׁלַיִם לִשְׁעָתָן וְקִדְּשָׁן לֶעָתִיד לָבוֹא:
לְפִיכָךְ מַקְרִיבִין הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בַּיִת בָּנוּי. וְאוֹכְלִין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּכָל הָעֲזָרָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֲרֵבָה וְאֵינָהּ מֻקֶּפֶת בִּמְחִצָּה וְאוֹכְלִין קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל יְרוּשָׁלַיִם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם חוֹמוֹת שֶׁהַקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קָדְשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא:
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָל לִבְעָלָיו לְפָנִים מֵחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כג) "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" וְגוֹ'. וְנוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת אֲבָל אֵינוֹ נֶאֱכָל בִּירוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כג) "מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנְךָ". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ מָה בְּכוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יֵאָכֵל אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת:
רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ט הל׳ ט״ו:
מִי שֶׁשָּׁחַט קָדָשִׁים בַּזְּמַן הַזֶּה וְהֶעֱלָם חוּץ לַעֲזָרָה חַיָּב. מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָאוּי לִקָּרֵב בִּפְנִים. שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לְהַקְרִיב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קָדְשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא:
קדושת מקום אפשר לפרש כ-לפני ה׳, אבל ברור מדברי הרמב״ם שקדושת עבודה קיימת גם מבלי שתהיה בית בנוי -- גם מהלכות מעשה הקורבנות, (עכשיו אני רוצה לדייק -- ׳מפני שהוא ראוי לקרב בפנים׳ מדוע הרמב״ם לא כתב ׳מפני שהוא ראוי להישחט׳). וגם שקדושת מקום לא קיימת בזמן שהבית לא בנוי שהרי נוכרי מביא מחוץ למקדש.
וברור שמעשר שני אפשר לאכול בירושלים כאשר קיימת קדושת עבודה אע״פ שלא קיימת קדושת מקום. לכן קשה לקבל את הסבר של הרב ליכטנשטיין בדף 393 בקדושת אביב.
מתי אי אפשר לאכול מעשר שני בירושלים כפי פסיקת הלכות מעשר שני?
אפשרות אחד לפני קדושת שלמה המלך.
אפשרות שניה, בתחילת ימי עזרא, לפני ש׳מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה׳ (הל׳ שמיטה ויובל), היה תקופה שהעלו רק עולות, והייתה בגדר במה קטנה, כמו לפני שלמה המלך. ובזמן היתר במות אין איסור שחוטי חוץ, כלומר אין קדושת עבודה חל. קצת קשה, שהיה נראה שהקדושה של שלמה רציף, אבל אולי לא, אולי אפשר בכוח לבטל את קדושת שלמה עם במה קטנה, ואז יוצא שאם מקפיד על איסור שחוטי חוץ, יווצר שוב קדושת עבודה, ושוב קדושת שלומה המלך תחזור.
אפשרות שלישית, שלמה המלך קידש את ירושלים בכמה קדושות, פרטי, קהילתי, מדיני, לאומי, עולמי. נראה לי ברור שאחרי החורבן הקדושה העולמית נגנזה, מוכח מתוך ההלכה שנוכרי מביא בזמן הזה קורבן חוץ לעזרה. לכן נראה לי, שכאשר עזרא בפועלה יזומה בנה במה קטנה והביא רק קורבנות עולה, במרחב המקדש, הוא במעשי ידיו גנז את קדושת העבודה, היתר את הבמות (לפחות במקום אחת), ובזה אסר אכילת מעשר שני בירושלים.
אפשר שעזרא ונחמיה קודם יצרו מקום לאומי, וקדושה לאומית, ורק אחר כך בנו את חומות העיר, ומנו שמיטין ויובלות ובנו מרחב לאומי עם נחלות, ורק לבסוף חזר למקדש ובנו מזבח, במה גדולה, עם קדושת עבודה.
יוצא שקיימת מציאות של בית בנוי בקדושה לאומית אבל אינה בנויה בקדושת עבודה, וכן כנראה אפשר שתהיה בית חרב בקדושה לאומית אבל תהיה בנויה בקדושת עבודה.
No comments:
Post a Comment