שפה חילונית בונה את המקדש

אני חושב הרבה על מה שדברנו, השפה החילונית מול הקודש והדתי, בנין המקדש או בנין הלאום...נראה לי שבשיחה עם הרב רא״ם הכהן גם ראינו את הפער הזו.  הנה הקלטה:

Otniel.m4a

https://1drv.ms/u/c/d84b16b5c054d391/EeDc9yVhByxEvdq-NWI9kooB4tgmGgt5vHLBp-RfGsuEvQ?e=ZkQYti

 בדקה: 51:50

 נראה לי שהרב רא״ם רומז לדברי הראי״ה:

אז, מכל זה אני חושב שהשפה החילונית שאני משתמש בה אינה חילונית, אלא היא שפה עכשווית, שפת העם החי, ואני מתרגם את השפה הקבלית/דתית לשפה מודרנית, אבל פעולה זו אינה חילון, אלא הפוך, הקודש חי בתוך ההווה, זה פשט משמעות השם המפורש, שם הוויה

[21:57, 9/25/2024] נעם סמט: 

ודורש עוד מחשבה והעמקה
נראה לי שהשאלה של היחס בין השפות ומה המשמעות של תרגום דברים משפה לשפה היא שאלה עדינה ועמוקה. 
האם באמת יש אפשרות לתרגם, או שמשהו הולך לאיבוד בדרך. 
חושב שאני מבין למה אתה מתכוון ב'קודש החי בתוך ההווה', אבל שואל את עצמי עדיין על המשמעות של זה ואיך נכון לעשות את זה.

[05:01, 9/26/2024] David Guedalia: 

כן, שיטתי כעת היא לחזור לשפת הגמרא ולבנות משם לכיוון השפה החייה של היום.
אני רואה כיצד עולם הניו-חסידי וקבלי היום מנסה אותה דבר, אבל היסוד היא שפה מאוד דלילה.  אין מה להשוות בין שפת הזוהר הדלילה לזו העשירה של הגמרא

הנה דוגמא, אני מקשיב לרב צוריאל המוכר בור ולא מכר את הדרך
רב צוריאל עושה הפשטה לשפה דלילה, רב ושמואל, 

שמואל ממון, רשות מוחזקות
רב איסור, אמת קנין, בעלות אמיתית, הלכתי
רב, לא מכר את הדרך, 

שמואל המציאות הממונית מחייבת דרך להגיע לבור, לכן כן מכר את הדרך, ללא דרך אין מוחזקות ושליטה על הבור.

אני שואל האם הקב״ה שחייב לנו לבוא למקדש, בור המלא קדושה, גם קידש את הדרך?

אני חושב אפילו לשיטת רב, כן, הקב״ה קידש את הדרך, ולכן עליה ברגל היא חלק מהגעה למקדש.  משום שהדרך למקדש היא לא רק מאפיין שליטה על המקום, אלא היא מאפיינת סוג הקדושה.  קדושה הבאה מתוך הליכה -- מזכיר לי עכשיו הרב רא״ם בהסברו הולכה כעבודה בקורבנות מסויימות, משום שהולכה היא מחברת בין עולמות.

בשפה ׳חילונית׳ פגישה עם מרחב מעל החושים, כמו המקדש וראיית פנים, גוררת טראומה, וכדי להגן על האדם, צריך להיות מחוברים היטב לקרקע, שהחוייה הטראומתית יפגוש את המציאות המקורקע, לאדם יהיה בסיס איתן ולא ישתף במבול החושים.

ולכן הליכה למקדש, היא בניית חיבור שורשי מקורקע עם האדמה, קנין של הליכה כמו שהרב סולוביציק מסביר באברהם אבינו (בד׳ דרשות והגמרא בבא בתרא), היא תהליך הבונה חיבור לאדמה.  הקשר שנוצר עם האדמה עוזר לאדם לחוות את המבול הבלתי נודע של פגישה טראומתית.

ולכן הקב״ה כן קידש את הדרך בעליית הרגל להגיע לבור הקדושה אפילו לרב.

ואם אני חוזר להפשטה, רב לשיטתו פועלת האדם היא פעולה אלוקית, רוחנית, ושמואל לשיטתו פועלת האדם היא מגושמת (אהבתי את ההסבר שלך, שמואל גלותי מודדים דברים מגושמים).  ולכן הליכה לבית המקדש היא פעולה מגושמת המקודשת לרב.