Wednesday, July 11, 2018

אור חוזר - מערכת יחסים מדרגה שניה

הרב אשלג מגדיר שתי סוגים של אור חוזר בפתיחה לחכמת הקבלה, באיזור אות י״ד ואות ט״ו.  קיים אור חוזר מלביש, ואור חוזר פשוט.  האור חוזר המלביש הוא השאריות של האור הנדחה, והאור חוזר הפשוט, הוא האור הנדחה שחוזר ועולה למאציל.  האור חוזר המלביש נותן רצון להשפיע בכלי הקבלה, והיפוך הכלי קבלה לכלי השפעה, והמשל של הרב אשלג (אות ט״ז נדמה לי) מפליא ביופיו, כיצד הכלים מתהפכים.

מעניין מה זהות הכלי כאשר הוא מתהפך, כנראה נראה בכלי רושם של הזהות הקודמת, ככלי קבלה, ובמקביל יש בו מכוח האור חוזר המלביש זהות של כלי השפעה.  כאשר אני מקבל על מנת להשפיעה, הכלי קבלה התהפך לכלי השפעה.

מאיפה מגיע הוא חוזר? הרב אשלג מגדיר את הביטוש (נדמה לי) ההקאה בין האור שהמאציל רוצה להשפיע לבין הדחיה של הנאצל (כדי לא להתרחק מצורות המאציל).  כוח ההתגברות על הקבלה של האור היא עבודה גדולה לדברי הרב גוטלייב.

האם שתי השלבים האלו, שלב ראשון שבו הכלי קבלה התפתחו ונפרדו מהבורא והתגשמו על ידי פירוד זה בשיעור קומתם לכלי קבלה (אותיות קודמות) ושלב שני שבו הכלי מתהפך ועל ידי האור חוזר נהיה כלי השפעה, הם שלבים בהיררכיה או בתהליך ליניארי?  כלומר האם הכלי שהתהפך הוא בדרגה גבוהה יותר משום שהוא כולל כמה פרטים, את הכלי בדרגה נמוכה יותר ועוד את האור חוזר (היררכי)?  או קיימת שלבים של התפתחות, ושלב ראשון הוא הסיבה לשלב השני המסובב (לינארי)?

לשיטתי הרב קוק יפרש אור חוזר כתהליך היררכי, שבו הכלל שהתכלל מהפרטים (ובא בתהליך שהוא בוקע ועולה מתוך הריבוי של האינפורמציה דרגה הנמוכה) חוזר ומקרין על הפרטים.  הזהות של הפרטים עכשיו מורכבת מהזהות הפרטי שהיה להם ביחד עם הזהות הכללי שקיבלו מהדרגה העליונה.

אלא שעכשיו נראה לי שהזהות של הכלל מהדרגה העליונה גם היא צריכה להיות דבר שנבנה בצורה כללית, ולא על ידי הנחיה פרטית.  אם הדרגה העליונה אחרי שנוצרה מריבוי האינפורמציה והוכרחה להתהוות, מקבלת שם.  השם ינחה את הדרגה והיא תקבע בצורה של הכרח, היא תכפה על הדרגה הנמוכה וכל פרטיה לקבל את סמכותה.  ודבר זה מוכרח ממציאות שקיימת בה רק פרט אחת בדרגה העליונה.

לכן נראה, שכדי לפתח את הבחירה החופשית בו בזמן שהפרטים בדרגה הנמוכה מקבלים מהאור חוזר חייבים שגם בדרגה העליונה יתהווה כמה וכמה פרטים.

בדומה ושונה הרב אשלג מסביר כיצד האור שבא בבריאת הכל מבטל את הכלי, לשיטת הרב אשלג הכלי לא פיתח חיסרון, ולכן אינה נבחנת לכלי כלל.

לשיטתנו בפרטים (בדומה לכלים) מוכרחים לפתח בחירה חופשית ולא להתבטל לעליון.  אלא שהפיתוח של הבחירה החופשית לא יכולה לבוא מהעליון -- כמעט בהגדרה.  לכן לשיטתנו גם העליון הבוקע ועולה מתוך התחתון אינו יכול לחזור ולהקרין בצורה ישירה (אחרי ניתנת שם למשל) אלא שוב על ידי ריבוי אינפורמציה בדרגה העליונה מתהווה מקום עליון יותר, ורק אחרי התהוות הדרגה השלישית אפשר להקרין חזרה באור חוזר לתחתון מהדרגה השניה.

במקום להקרין שם של דרגה שניה, מקרינים מערכת יחסים בין פרטים בדרגה השניה.  המערכת יחסים מוגדרת על ידי הדרגה השלישית.

למשל: בדרגה נמוכה הפרטים הם הרבה מוטות של עץ שונים זו מזו, על ידי חיבור בין המוטות ויצירת אינפורמציה (צורה מוגבלת) בוקע ועולה דרגה גבוהה יותר, כסא, שהוא שם שניתן לדרגה השניה.  אם השם ׳כסא׳ יוקרן למטה לפרטים בדרגה השניה אז מי שנתן את השם הוא יכפה על הפרטים, המוטות את הבנתו כיצד הם חלק מכסא. 

אלא אנחנו צריכים להביא כמה וכמה נגרים, שיבנו כמה וכמה חפצים (כסאות ללא שם), על ידי ריבוי הנגרים ומערכת היחסים בין הנגרים (קבוצות של נגרים בנו דברים דומים) יבקע ויעלה עוד דרגה, נניח שבתוכה קיימת שתי קבוצות ואפשר לתת להם שמות ׳אומנות מודרני׳ ו׳אומנות מסורתית׳.

נוכל להתעלם מהשמות בדרגה העליונה ביותר, אבל להתייחס לקבוצות שנוצרו מעליהן.  ועכשיו אפשר להקרין לכל פרט ופרט בדרגה הנמוכה ביותר מספר/מאפיין של הקבוצה שהשתמשה בה. יש נגר שהשתמה בארבע מוטות ויש נגר שהשתמש בשלושה.  כל פרט, מוט, בדרגה הנמוכה יש לו עכשיו שזהויות, זהות פרטית ׳אני מוט אם מאפיינים שלי, ישר, ארוך...׳ ויש לו זהות כללי שהוקרן באור החוזר ׳אני שייך לקבוצה א׳ של נגרים׳.

נראה לי שדבר דומה קורה כאשר אני מדבר עם רב, תלמיד חכם.  אם אני מדבר עם כמה וכמה רבנים בכמה וכמה נושאים, בוקע ועולה דרגה גבוהה יותר, הפשטה, אלו רבנים דומים באלו נושאים -- המשגה חדשה.  הידע העליון מקרין על הפרט התחתון, ועכשיו אני קורא את המציאות באור של ההמשגה החדשה.  למשל, האם עין אלקטרוני המדליק אור בחדר אסורה בשבת, על ידי ריבוי האינפורמציה בדרגות העליונות נוצרה הקשר מחודש, שאני יצרתי על ידי הבחירה שלי לדבר עם הרבנים האלו בנושאים האלו.  ולכן שאני ניגש לקרוא את המציאות של העין האלקטרוני אני יקרוא אותה לאור ההמשגה החדשה, לפי קבוצה א׳ של רבנים פסיק רישא, מתעסק, לפי קבוצה ב׳ של רבנים העברת פקודה וכתיבה.  נכון שהפרט יש לו זהות פרטית ומאפיינים פרטיים, האור נדלק על ידי עין אלקטרוני, אבל הכלל מקרין עליו עוד זהות, חברתית תלמודית.






No comments:

Post a Comment